כשדימדומי הערב יורדים על העולם,
מרגישה אני את הרצון
להתקרב לאותו אחד
אשר יצרני.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה החלק שהכי אהבתי : "להיות אמיתית. לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות. לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות. להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני." [ליצירה]
- [ליצירה] אופס... התכוונתי עולם במקום איפה שכתוב אדם. אבל כשחושבים על זה, זה לא כל כך טעות נוראית, כי אדם הוא בעצם עולם קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בהכרח שהם היו דווקא ביחד.. אבל צודקת שאם, אז זה קטלני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מסוג הסיומות שעושים בשיעורי חברה או משו בסגנון, שרוצים שכל אחד יתחבר לקטע מזוית הראיה שלו ולפי זה ישלים את החסר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז לא מסר, אלא רעיון המובא בקטע. תקראי לזה איך שאת רוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאההההההה... פשוט מ-ד-ה-י-ם-! (קראתי את שלושת החלקים ברציפות איך רק עכשיו ראיתי את זה?! אבל מצד שני מזל, ככה לא הייתי צריכה להיות במתח בין חלק אחד לאחר...) אין, אין, פשוט נגמרו המילים. כל כך טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא חשבתי שאולי זה אדם זאב. כשהשמש עולה הם חוזרים להיות אדם, רק שעכשיו עדיין נשארו לה השיניים... [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה איזה משו, אבל לא בוכים על חלב שנשפך, רק לומדים להבא איך להזהר יותר. בשורות טובות! [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי את הכותרת מ" קרבה, חיבור" למה שעכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבחינה טכנית, הציור באמת לא נראה לי משו. פשוט באמת יש פה יותר את העניין של מה עומד מאחורי, או כמו שהגדרת - הנפח וכו'. * אכן היה אפשר יותר לקשר בין הכותרת למה שמסתתר בציור, פשוט לא מצאתי משהו מתאים ממש אז השארתי את זה. *בכולופן, תודה רבה על התגובה. היא עושה טוב על הלב. [ליצירה]
