אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
[ליצירה]
הרעיון יפה ומקורי וגם הנוף יפה למדיי.
הבעיה היא:
א. שזה עקום-זה בכוונה?
ב. הצילום קצת חשוך ומטושטש מדיי.
רואים שכולם היו בגוש קטיף...
גם אני......
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
וואו,מופלא! משהו במילים מזכיר לי את מילות הרב ("שמש האידיאה", "ינהרו אלי תודעה",קול מזמר בפנים"). ייתכן שהושפעת ממנו?
בטוחה שלא הבנתי הכל ומבטיחה לקרוא עוד פעמיים לפחות :-)
[ליצירה]
.."וואו,מדהים,משגע!" (והמבין יבין)
באמת תמונה מושלמת לטעמי, אמירה חדה וברורה, פוקוס שמדגיש,ולמרות שלא התכוונת-יש שילוב של כחול וכתום, מה שיוצר פרדוקס משעשע.
ברוך הבא בצל קורתנו!
[ליצירה]
כקודמתי, גמני מזדהה.כ"כ. הדור שלנו מלא כמיהה לרוממות, תשוקה לקודש, רצון עז לפעול, ונותר ללא רועה- ללא מנהיג כריזמתי שיאסוף את כל הכוחות האלו וינווט אותם לכיוון חיובי ורצוי. (ולכל מי שיצעק "הרב אליהו".. נו באמת). באמת מתסכל לפעמים.
וקטנטונת..את כותבת מקסים, אעקוב אחריך :-)
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
תגובות