[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
אענה לחלק מהתגובות:
איכות היא לא מילה גסה. בטח שלא רעה.
לשמחתי לא ילד ולא ממזר או אלדר (מצטערת הדס, אותך אני לא מכירה...) יכולים להיות מואשמים בביקורתיות קרה ובחוסר אנושיות. להעביר ביקורת לא חייב להיות מרוע, ואין פרושה חוסר הערכה, אלא מתוך רצון כנה ואמיתי לשפר ולהיטיב את היצירה והיוצר. וכן אלדר, אפשר גם לבקר חברים, זה לא סותר פרגון.
צר לי שבחרתם לקחת את הדברים לדמגוגיה וקיצוניות.
[ליצירה]
אני חושבת שהקטע קצת מפוספס, מה בין זה לבין אוסף אסוציאציות? לפעמים "פחות זה יותר", אבל לפעמים פחות זה רק פחות. וחבל. עד שאתה מפציע כאן, תשקיע בנו יותר.
:)
[ליצירה]
אם מישהו לא מזהה בניין ירושלמי כשהוא רואה אותו, שילך לצלם בת"א או בים המלח. זה בטח יצא הרבה יותר טוב. שמע האמת ממי שאמרה, ולא משנה דעתו רק בגלל שם היוצר.
[ליצירה]
לקח לי הרבה זמן, וקריאה חוזרת ונשנית ושוב, עד שהתחלתי להבין.
יקירתי, יש דברים שנח להם שלא נכתבו משנכתבו. כי גם אם יודעים לכתוב את זה כ"כ יפה (וצדקה ההיא שהגדירה את זה כגאונות), זה לא פחות עצוב וכואב, ונח לו שהיופי וההדר הזה לא היה קיים בעולמך.
ועם קיומו, עם כל זאת אחכה לו. ולימים אחרים.
(ורק משו טכני, "ונתבדרנו לנו אנו צוחקים" קצת מקרטע. קצת מאכיל בכפית מידי, כדאי, לדעתי, לסדר את השורות אחרת).