בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה יותר? קנאה או רחמים? [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי "הרגשות". הרגשה - נקבה... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, אהבתי ממש. מבינה כ"כ על מה אתה מדבר. דוקא אהבתי את הכתיבה ובניגוד לשי נראה לי שאין כלל חזרה מיותרת. (שי, לא התכוונתי לחלוק עליך בכוונה.. :)) בכל מקרה זה שיר טוב לדעתי. הרעיון קצת מעצבן... באסה לפנטז ולהתפכח בסוף.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] שני צדדים השיר יפה וחזק. אבל חייבים לדאוג ולהדגיש שהיהודים הם בריאת ה', יוצר הטוב! חסרה לי הדגשה של הטוב... אולי בשיר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, דבר ראשון תודה. קצת קשה לי עם שיר שמחולק לבתים, אני בדר"כ אוהבת לזרום עם הכתיבה ולא לגדוע אותה עם חלוקה לבתים ומקצב.. "הן" אחרי "כאילו" ממש לא בא בחשבון. "הן" - לשון נקבה, אתה מתכוון לשעות הקשות. אני מתכוונת למצוקה. לאובדן. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, אם את רוצה שאשנה, תביאי רעיון אחר. בכולופן, אין לי עלה משהו אחר בראש.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר כואב שי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. השורות הקצרות הופכות את השיר לעדין. [ליצירה]
תגובות