בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חלילה לך מהפסקה.... כולי תקווה שיורם טועה! [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, אני מצטרפת... [ליצירה]
- [ליצירה] שני צדדים השיר יפה וחזק. אבל חייבים לדאוג ולהדגיש שהיהודים הם בריאת ה', יוצר הטוב! חסרה לי הדגשה של הטוב... אולי בשיר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: קודם כל ממש שיר נחמד. הנושא אמנם קצת נדוש, אבל זה בהחלט כתוב יפה. הסוף ממש מרגיז, למה הפסקת לשמור על חריזה? זה צורם. עוד משהו שקצת הציק זה המרווח הגדול מדי (לטעמי) בין השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, חשבתי רק להשאיר כוכבית, אבל אני חייבת לומר לך שהסוף מעט מעציב.. ובכלל, הרעיון שאנחנו שואפים למשהו בעוד אנחנו ההפך המוחלט... כואב מעט. אבל אין ספק שכתוב בטוב טעם. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אני לא חושבת שמישהו יכול לקרוא את השיר ולא לכאוב איתך את כאבך. השיר חזק! שתדעי רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בועז - יפהפה. כתוב נפלא. מתוק מדבש. (נראה לי שהמעבר בין "והשמש דבש" לבין "ובלי בלי ירח" מהיר מדי. פתאום הלילה רד???) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בטוב טעם! יפהפה. [ליצירה]
תגובות