הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי.
ננתץ סביון וּקיסריה!
על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא.
את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ
על מגדלי-שן בסער נִפְרוא.
את כל העשירים - דמם נַתִירָה!
גפרית ואש נשלח בהם.
הקץ לַאדונים!
נהיה אדונים לעצמינו.
לחמנו, לא עוד להם!
[ליצירה]
יפהפה. האוירה,הרעיון, הדמיון, השיבוצים, הכל. אני חושבת שהיה כדאי להרחיב יותר על הקשר בין כל אחת מהדמויות לנפטרת, והקשר ביניהם.
איזה כיף להיכנס מדי פעם לדפיוצר שלך, לטעום כל פעם עוד קצת מכל היופי הזה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מיוחד, יפה ונוגע. הבית השלישי והשביעי במיוחד - מעבירים את הכאב מלוא חדותו.
קצת מפריע שהחלטת לחרוז אך לא הקפדת על החריזה לאורך כל השיר. (בעיקר בבית הרביעי) - זה שיר נהדר וכדאי לתקן את הנקודה הזו.
[ליצירה]
הסבר:
כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים.
"כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן.
"כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת".
"ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי.
אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי.
כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל:
"פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן)
להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא
אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'...
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה יהיה קצת יותר מדי kb...
וחוץ מזה אני עדיין ממשיכה לצלם את הסדרה הזו .
תגובות