אני מבטיח לך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התמונה חזקה אמן שזאת תהיה ה"מלחמה" האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כ"כ לא מבינה בצילום כך שאני רק אומר שהכותרת חזקה!! תמונה מקסימה בעיניי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבטיח לך... דם יזע ודמעות ודמעות ודמעות... [ליצירה]
- [ליצירה] לסוף הזה לא ציפיתי... נהדר, איך שהוא משתלב עם ההתחלה. בכלל, טוב לראות אותך פה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. האם כל חיתוכי השורות נחוצים? לדעתי ניתן לוותר על הרבה מהם ולהאריך את השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים. סיפור חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] העלית בי חיוך מריר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שתוקנה התקלה. עכשיו, בפעם השישית או השביעית שאני כותבת את התגובה הזו, יש סיכוי שהיא אכן תישלח... אז קודם כל: וואו. רעיון גדול, המשחק בים צלם האנוש לצלם בהיכל. היה אפשר לקחת את זה אפילו רחוק יותר, שהרי הביטוי המקורי הוא "צלם א-לקים". לענ"ד כדאי לצמצם את השיר ולוותר על חזרות והדגשות מיותרות, שרק מחלישות את השיר המיוחד הזה. שמחתי לראות כאלו באתרנו הקט! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. (ואגב: יש שגיאת הקלדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] החל מרגע זה, אני שמה עלייך עין. שתדעי. (וזה, בתרגום סימולטני מניצנית לעברית: הכתיבה שלך מוצאת חן בעיני) [ליצירה]
- [ליצירה] חוזרת לפה אחרי שנים... ומחייכת שוב. פשוט סיפור מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
תגובות