זו
לא
חוויה מרובת מלים
(או מבריכת ילדים)
ביצעתי כבר כמה צמצומים
(מכנה משותף, שברים, חילוקים)
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. היחס נביא ושליחו שבין אב לבן, הפתיע אותי מעט. כנראה שרגע הלידה הוא כל כך חזק, שיש בו מן הביטול. [ליצירה]
- [ליצירה] / הסה עצמו וכל מה שהוא כתב לא כל כך קשורים לשיר. ניתן להתייחס לזה כאל סתם שם. וחוצמזה ספריו לא נמצאים תחת ידי וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] (-: אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים... נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] המשל מעורר מחשבה ואתה כותב אותו בצורה ששווה לקרוא שוב ולחשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
תגובות