רן אדום החזה הקטן
בסמוך לעזרת הנשים
בבית הכנסת הישן
שבת פרשת משפטים
והאדום בשירה לוהטת
בשעת הבוקר העומד
ועמו שמש רוטטת
שלאחר הגשם היורד
ואשה קטנה בעזרה
שמעה את השירה
ומחתה דמעת אזכרה
מבין עינה
אל סידורה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
ובכן לאה חביבתי:
"קטפי לך מזה ומזה" הוא אך ביטוי, שמשמעו הוא:
למדי מכל מה שראית,השכילי, קחי את הדברים הטובים שלמדת בדרך, הנחילי אותם למען תיתו לאחר.
[ליצירה]
מה כבר , לאן נמוך יותר מזה יכולת להגיע? השאלה היא מה כבר קרה ביום הזה? מה עשית?
ואם תשאל הרבנית (בתש) מה עשית. מה תאמרי לה?
ומה תאמרי לי?
ומה תאמרי למר שמואל ירושלמי?
והעיקר- מה תאמרי לפני היושב במרומים?
[ליצירה]
זה ממש מקסים! שיר געגוע אמיתי שופע דימויים של אוהב שדמות האהובה שהלכה ממנו לא נמחית מזכרונו והוא יעשה הכל לאל ידו :
לוּ נִתַּן בְּיָדִי, לְכוֹפֵף שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן בִּפְרִיטָה עַל אוֹנוֹ שֶׁל מֵיתָר
וְחִזּוּר לֵיל כְּלוּלוֹת, לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ אֶצְעָדָה עַד עוֹלָם"
זאת להבדיל מאהבה אחרת לא טובה שבה הלא אוהב מוכן להחזיר את הגלגל אחורה על מנת לזרוק את "אהובתו"
כה מקסים, כה ענוג, כה נוגע