פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוץ- מתוק- מר אהבתי, תודה .) [ליצירה]
- [ליצירה] * מן הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. בשורות קצרות המבקשות להביע.. עוד קצת, רק עוד קצת.. ואז זה יגיע.. וכך - גם נחתם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזמן לזרוק את הכל וללכת להגשים את החלום, הייעוד. אל תאבד את קולות הלב. רק לב צעיר יודע מהי דרכו, קח סיכון, כל הדרך לאיתקה. מוטב תגיע עני ותהיה מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך- - התעלית מתמיד. נוגע כל כך נוגע, מרגישים הכל כל כך קרוב. או שאולי זו רק אני- ושוב אתה כותב, סיפורים של מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, יוצר- ומי אתה? [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק,בין השורות. בעיקר, תהומות הרגש שבין השורות. עצירת הנשמה בשורה האחרונה ומכאן לחדול. [ליצירה]
- [ליצירה] "קחי מרחק מן המבט, הישרי בו מבט". פרק את הפחד לגורמים, לא הבריחה.. הכל קל, הכל פשוט. זה כואב, צורב, אבל זו עדיין נשיקה של השמש. הדרך קלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות ! ! יש לי תהיה, הרי פנים זה כבר ברבים, ופנים הן יפות.. בלשון נקבה, לפיכך זה לא אמור להיות "בן" ולא "בם"? [ליצירה]
- [ליצירה] רק מבט אחד, האחד הזה. והכמיהה הזו, למישהו שאתה מחכה לו כבר כל כך הרבה זמן.. מחפש את מי שעומד מצידה השני של השמש- וכותב אותו על דפים, מיליוני דפים, אלפי מכתבים, לאיש אחד שעוד לא נמצא, ושלא יודע. השיר מהמם. נוגע. העיקר להאמין. מזכיר את שירת האהבה בתנ"ך. "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה כשפיה רשפי אש שלהבתיה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". [ליצירה]
תגובות