פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לך- - התעלית מתמיד. נוגע כל כך נוגע, מרגישים הכל כל כך קרוב. או שאולי זו רק אני- ושוב אתה כותב, סיפורים של מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך היחידה לברוח מהצל בלי למות מריצה מאומצת, היא להיכנס לתוך צילו של עץ גדול, להתרכז במרכז. להיות אמיתית, זה מספיק כדי באמת, להיות שם, כמו שתיארת, אבל באמת, בלי לומר, מילה, ולפעמים.. [ליצירה]
- [ליצירה] יד ענוגה שנוגעת אם לא במציאות המוחשית אז בנשמתך, ויוצאת באהבה גם אלינו. שיר מהמם, קליל, זורם, נוגע.. מעורר. תודה על ההנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] דמות בחלון, המכסה את פניה בוילון. אמיתית או לא, אי אפשר לדעת, אבל היא איפושהו שם. שקרים טובים יגרמו לעיניים לחייך. וללב לבכות. לפעמים מוטב לתת לזה ללכת. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נוגע, והסיומת -מהממת!. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, נוגע. ההשלמה, הקבלה.. ההתפכחות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי ובאמת. הלוואי ובאמת ישראל שלנו הייתה מתגשמת כחלום של אותו הילד. ולא כך זה תמיד בחיים? לא ככה הכל מצוייר? והקירות האם הם לא אלא קו פשוט אחד בלבד? וכאבו של ילד.. של מאות הילדים שמתו על קדושת הארץ. והם, האם גם בשדות הקרב, א"י לא הייתה עבורם אלא חלום של ילד? הלוואי ובאמת. תודה רבה לך. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מהמם. בצדק אמרת, המילים תופסות מקום. את מקום השתיקה, כי דווקא בשקט הזה בין שניים, האהבה הופכת לרגש וצבע. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איי, כמה שזה מוכר, ההרגשה הזו. אבל מה יותר טוב מהדבר האמיתי, על מה שלא היה- יותר קל לוותר, זה עוד נוגע, אבל מתפורר במהירות. תאמיני- זה יבוא. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתה, נווד . . האם אתה לוקח את הלבנה? שמע לקולה, אולי בחשכה קשה לראות.. אבל מרגישים היטב, איך היא מלטפת בחשאי באור חיוור.. היא תמיד שם. אבל האם אתה, מוכן להביט? להיישיר פניך אליה- ולראות? [ליצירה]
תגובות