פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
- מלבד אותן פריחות בשמש
- תתחנני אלי עכשיו
- כל כולי\ ספר שירי הלבן
- ציפור חופשיה.
- בית משוגעים\נצא לחופשי\בצידי הדרך
קשור אלי
- [ליצירה] "אם אדם אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים, יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הוא אורמ לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו,בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?" [ליצירה]
- [ליצירה] "קחי מרחק מן המבט, הישרי בו מבט". פרק את הפחד לגורמים, לא הבריחה.. הכל קל, הכל פשוט. זה כואב, צורב, אבל זו עדיין נשיקה של השמש. הדרך קלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "וילך ויבז" תודה על הפירוש. באמת פיוט. מזכיר את שקידתו של ש"י עגנון .. נראה כאילו גם אתה לא מפספס שום פרט, מתעמק. כבוד. מזכיר את שירי חודש הסליחות משום מה. "וילך ויבז" - סגירה יפה. קלילה משהו. חיים . . ט'נקס. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, יוצר- ומי אתה? [ליצירה]
- [ליצירה] כואב קצת לקראת הסוף. פשוט ונקי, כמו זיכרון טהור, כמו נגיעת החוף בים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך היחידה לברוח מהצל בלי למות מריצה מאומצת, היא להיכנס לתוך צילו של עץ גדול, להתרכז במרכז. להיות אמיתית, זה מספיק כדי באמת, להיות שם, כמו שתיארת, אבל באמת, בלי לומר, מילה, ולפעמים.. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק כובש, פשוט מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שההפך אחד הדברים היפים ביותר הוא העובדה שהשירים נקראים כמנגינה בנשימה אחת כמו שנכתבו.. כמו הרגש. לפעמים גם הפשטות נאבקת על עצמה... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נוגע, והסיומת -מהממת!. [ליצירה]
- [ליצירה] "נשמתו בנשמתה סרוגה" תיאור מהמם של בוקר. במחשבה ראשונה חשבתי כי כל השיר סובב דווקא סביב שורה זו.השמש האוצרת בתוכה אפילו אהבה זו.. לא מצליחה לנסח. חייבת לצטט שוב: "מלאכי שחר עמלו".. מתנגן בראש , נוגע.. "מלאכי שחר עמלו". עבור מי? עבורנו..? או אולי.. דווקא בשבילם.. תודה למלאכי השחר. תודה לך. [ליצירה]
תגובות