הצפירה נגמרה
וכולם כבר עם הפנים ליום העצמאות.
ורק המתים נשארים תמיד,
ביום הזיכרון.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע? לפעמים גם כשאני מסתכלת, אני רואה אדם זר שמביט בחזרה. אתה רוצה רמז? אני לא מסתכלת במראה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו... ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!) ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל... בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו! את ב' שלך אני אוהבת... דניאל [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. יש לי רק שאלה משקלית, קנאי צריך לקרוא במשקל של הורי? משום מה זה לא מסתדר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] לג'ורג ולגלי-ה, אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..." את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון. תודה על תגובותיכם, שבת שלום! נ.ב. גלי-ה, נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מיוחד... אני מרגישה זקנה כל כך,זה מזכיר לי את התקופה "מבעוד הינומה" שלי. זה נראה רחוק כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. וגם מעלה זכרונות. אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! ( קצר וקפיצי, בטון של הפתעה כזאת...) נשארתי עם 2 גבות מורמות ופה קצת פתוח שיכול להשמיע רק: יו! אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את האסוציאציות בשיר, זה כמו תמונות. וזה תמיד חוזר לזה שהיא חשבה שהם יהיו בפריז. זה כמו שהמחשבות נודדות ואז אתה נזכר על מה רצית לחשוב ושוב נודד ואז שוב נזכר... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי. הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה. למרות תוכן השיר - " אהבה מתפרצת לא עוצרת סוררת לא נשלטת" אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר. אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה.... יום טוב, דנדוש. [ליצירה]
תגובות