אבי המעונה
חזר מן המתים
לקונן עלי
שֶמֵימַי מרים
קברו צחיח
עורבים פוקדים אבניו
עינַי חלמיש
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד את אווירת הנוסטלגיה ובעיקר את ההתמודדות הסיזיפית עם המילה הכתובה, עם השירה. היטבת לקלוע להרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה - השראה אלוהית ושירה אלוהית. מי אינו שואף לכך? [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר. תודה לכן על התיחסותכן. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ! אכן לא רק היופי הוא בעיני המתבונן בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי. או אולי טעיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] "יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם". רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על "אנשים היו שוחרי אמת ולא זייפנים שמוכרים בגרוש אהבה" השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] טעם החטא הזה ערב לחיכי. הדימויים מעניינים והמתח בין התשוקה לאיפוק מתואר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן וואו! תאור פלסטי מאוד של הכאב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] טעון. אהבתי את האזהרה. [ליצירה]
תגובות