[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
[ליצירה]
אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם.
ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-)
[ליצירה]
וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר.
תגובות