...התיבה הזאת תתמלא בזכרך
שייקוש .
-
היי
אני שי בן שלושים
אומר תודה
,גם לטוב
אומר שלום גם להיא שהלכה,
מחייך
גם להוא שהכשיל,
מחבק גם את ההוא שהרבה זמן לא בא,
במילים אחרות
מנסה לחיות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך הרבה בכל כך מעט! מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זאת תיבת פנדורה זאת בעצם קללה, לא? ומצד שני זאת גם ציפיה לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב) שגרמה לדובר אותה הנמענת... ובנוסף, אם היא תתמלא אבוי אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות. ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה? והמשפט הזה מביע שאיפה שכל הצרות יתכנסו חזרה לאותה התיבה? מחליף פנים כזיקית:) אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום מלודי באמת אפשר להשליך המון על המשפט הזה. פנדורה היא הכותבת או הנמנעת? אני עד עכשיו לא יודע שי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי עכשיו תרחיב ותכתוב על זה משהו מעבר לגימיק במשפט יחיד. וכך אולי יתבהרו לך דברים. יום נעים אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] מושלמות של תמונה שי [ליצירה]
- [ליצירה] היי אסף איפה אני ואיפה ניגון עתיק. קטונתי למול יצירת מופת אותו זמן שכתבתי זה מה שהרגשתי אז זה מה שיצא. אבל תודה אפילו שזה רק עלה במחשבה. יום של ניגון שי [ליצירה]
- [ליצירה] אויי, זה רעיון ענק. "חיפשתי לי וו להתלות בנחמה" פשוט מקסים! שי [ליצירה]
- [ליצירה] מילים חכמות ביותר. כל אדם בשלב כלשהו בחייו לוקח מזוודה ומצפה לגלות את הרכבת שלו. קשה מאוד לדעת לאן מועדות הפנים. לכן, צריך לחשוב בכיוון השני. כלומר, לדעת לאן איננו רוצים להגיע, ואז מספר הרציפים מצטמצם. לעמוד שוב, להחליט לאן לא ושוב לצמצם. וכך, עד שיש שאנו עומדים רק ברציפים שמתאימים לנו. וכאן, נכניס למזוודה את העבר, את ההווה את העתיד, וכמובן את המזל, נעלה לרכבת נתפלל ונקווה שבחרנו בתחנה הנכונה. מקימום נרד בתחנה הבאה. או שנקפוץ. שיר חשוב שמזכיר שכולנו היינו \ נמצאים \ נהיה מתישהו בתחנת רכבת הזאת. שי [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך נוגה, מבין לליבך. יושב איתך שם בחניון תת קרקעי מעשן סיגריה איתך. ומזכיר לך ולעצמי, שכל מי שהלך, הגיע הזמן שלו ללכת. ומי שיבוא, ברוך בואו. כי הגיע תורו. קבל חיבוק אחי , [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה שיר עצוב. אבל יפה יפה אולי כל פעם צריך להחזיר חבל אחד פחות עד שכבר לא יוותרו חבלים. ואז תצאי לחופשי לתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי "יום אחד" יתחיל מהיום... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה שקשה לי להגיב [ליצירה]
- [ליצירה] היי רעיון מעניין אפשר להשליך את זה להרבה דברים, שאדם שהיה בגדולה מעל כולם ולבסוף הוא ירד מגדולתו וכל הקטנים או אנשים שהיו מתחתיו עוד מקוננים עליו. ואפשר פשוט לא להבין יותר מדי, אני דווקא יכול לדמיין את בנימין עומד מול הר, מול השדות, מול העמקים והשמש, עף קצת בדמיון והמילים לבד יוצאות, מה הן מנסות לומר, לא תמיד אפשר להבין, לפעמים הן נכתבות לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזהו גיבור העושה את יצרו :) [ליצירה]
תגובות