...התיבה הזאת תתמלא בזכרך
שייקוש .
-
היי
אני שי בן שלושים
אומר תודה
,גם לטוב
אומר שלום גם להיא שהלכה,
מחייך
גם להוא שהכשיל,
מחבק גם את ההוא שהרבה זמן לא בא,
במילים אחרות
מנסה לחיות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך הרבה בכל כך מעט! מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זאת תיבת פנדורה זאת בעצם קללה, לא? ומצד שני זאת גם ציפיה לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב) שגרמה לדובר אותה הנמענת... ובנוסף, אם היא תתמלא אבוי אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות. ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה? והמשפט הזה מביע שאיפה שכל הצרות יתכנסו חזרה לאותה התיבה? מחליף פנים כזיקית:) אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום מלודי באמת אפשר להשליך המון על המשפט הזה. פנדורה היא הכותבת או הנמנעת? אני עד עכשיו לא יודע שי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי עכשיו תרחיב ותכתוב על זה משהו מעבר לגימיק במשפט יחיד. וכך אולי יתבהרו לך דברים. יום נעים אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר כמה שאתה צודק למזלנו, זה לא לעד אבל ברגעים, בתקופות מסויימות אנחנו מקנאים באלה שאין להם אהבה. חזק שי [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מופלאה. אם תלטשי אותה טיפה, תוסיפי אולי עוד בית ותסגנני אותה עוד טיפה. היא יכולה להפוך ליצירת מופת. תנסי שי [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד. מקווה שהפסקת לאסוף טבעות. ועברת למלחיות או מפיות או משהו בסגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר שי [ליצירה]
- [ליצירה] היי תמר. שמי שי ומדי פעם אני מעלה לאתר שירים. היום ראיתי את התגובה הבאה לגבי השיר חלום אחר חלום. "היי שי, שירך יכול להיות שילוב מנצח על רקע החזותי של תמר ט הנקרא 'עולם של צבעים'." הסתקרנתי, פתחתי את התמונה שלך. ונורא אהבתי. מקווה שגם את תאהבי. יום של חלום שי [ליצירה]
- [ליצירה] אליפות של שיר ! ממש ממש מקסים שי [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מקסים וחשוב לזכור [ליצירה]
- [ליצירה] לשי ול-לנצח מה יש לתמוה כאן ???.. תקראו את השירים שלה קצת ואז תבינו זה נורא ברור. אישה פצועה לסלוח זאת הגבורה האמיתית! [ליצירה]
- [ליצירה] מחמם את הלב לראות עוד אנשים שחשים כמוני למול קדושתה של הארץ המופלאה הזאת. תודה שי [ליצירה]
- [ליצירה] היי רעיון מעניין אפשר להשליך את זה להרבה דברים, שאדם שהיה בגדולה מעל כולם ולבסוף הוא ירד מגדולתו וכל הקטנים או אנשים שהיו מתחתיו עוד מקוננים עליו. ואפשר פשוט לא להבין יותר מדי, אני דווקא יכול לדמיין את בנימין עומד מול הר, מול השדות, מול העמקים והשמש, עף קצת בדמיון והמילים לבד יוצאות, מה הן מנסות לומר, לא תמיד אפשר להבין, לפעמים הן נכתבות לבד. [ליצירה]
תגובות