[ליצירה]
לא , לעולם אין נחמת הגיון לאובדן.
רק מתוך התמדה של עבודת אלוקים שבשגרה
הזמן אט אט מנדב לנו "רזין" של ניחומין :
החובשים את השבר,אך במעט
והמישרים מבטינו לאופק.
כי כל הנחלים זורמים לים
[ליצירה]
לש.ר.ף צר לי שנתפשת ל"שולי" הדברים.
וגם לגבי אותם הדברים, נראה לי שנסחפת
למה דמגוגיה?
אין רבנים שדוגלים בהחנקת כל ניצנים של אמת אחרת.
אין רבנים כאלה שיש להם חסידים שוטים, שלוקחים לא פעם את הדין לידיהם.
אין חסידים שוטים שמתדרדרים גם למעשים נוראים - רוע נתעב לשמו.
והלא לכך, יש לכאורה אין ספור דוגמאות ואני מקווה שלא תאלץ אותי להזכיר לך.
על כל פנים. כך הנביא מנבא: "וסר מרע משתולל" ומשהתחלתי לפרש את הרישא [ותהי האמת נעדרת] חייב הייתי גם לצקת את התוכן הרלוונתי מבחינתי גם לסיפא האמורה
וגם אם זה לא נראה לך, מה בין זה לדמגוגיה
אבל חבל שלא התיחסת לעיקר : לרישא, שבו המושג : "אמת נעדרת " מתפרשת כאמת חדשה המשוועת לקיים את חיותה ואשר נקטעת ונחנקת באיבה משום שיש "קבלנים" של אמת ארכאית ולא רלוונתית שבידם מעדר המונף תדיר, ל"נקש"
כל ניצנים של אמת אחרת
עד כי לא מתקיים :
"אמת מארץ תצמח"
[ליצירה]
לא נעים להגיד , אך לא הבנתי איך אריה דרעי, יעשה עם שייח נאסראללה , תוך חמש דקות - שלום.
ובהסכם השלום תכלל גם זכות השיבה לפליטים הפלסטינים.
[כנראה על מנת לקעקע סופית את המדינה הציונית]
[ליצירה]
לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך.
אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי.
ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים....
בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה.
על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ
[ליצירה]
לדוד מסכים אתך.
השורה : "מזל שיש אלוהים " נכתבה במשמעות דואלית גם ובעיקר לכך שלכל הנ"ל יש משמעות עצומה דווקא בגלל שיש אלוהים, שאם לא כן היינו חיים באומללות אין סופית וללא כל תוחלת.
הסיכום : "מזל שיש אלוהים בא לצבוע את הכל באור יקרות.
וכמו גם לסמן "כתובת על" לכל מחנק שמקורו הישיר אנושי
[ליצירה]
סליחה על שגיאות הכתיב הרבות. בגלל....
אם אפשר שוב. ואם כבר תוספת קלה :
נחמד ויפה
ואם אפשר להוסיף :
"שא את ראש", כפשוטו. בא להטיל אחריות מיניסטריאלית ושילוחית על ראשי ישראל . במקרה זה על משה ואהרון כאחד.
והואיל לגבי קהת הוטלה עליהם משימה הכי רגישה בקרבתם היתרה לכלי הקודש ולפיכך גם הכתוב מתרה בהם שוב ושוב להזהר שמא חלילה ימותו ועד כדי השמדה חלילה כדי "כריתת שבט".
לכן פתח בהם הכתוב.
ולא רק זאת, אלא תוך דגש וכבר בפתיח, כי האחריות השילוחית, הנה הן של משה והן של אהרון כאחד.[ בשונה מבני גרשון].
לגבי בני גרשון האחריות השילוחית הנה מופחתת יותר. לפיכך "נשיאת ראש" שלהם במובן האמור, הנה משנית לזו של בני קהת, בחזקת : "גם הם".
ואכן סולם האחריות כאמור, משתקף גם סמלית בשמותיהם:
"קהת" - לשון מחיה וכריתה
"גרשון" - מתון יותר, לשון "גירוש" בלבד
"מררי" - מתון עוד יותר, לשון סחי וסבל ומרורים.
חג שמח ושבת שלום
[ליצירה]
הרעיון הגולמי יפה.
אך נראה לי כי קיימת חוסר עקיבה והלימה בווריציות השונות אל מול מקבילהן ההסטוריים. וגם השינוי והישום, נראה לי מלאכותי מדיי.
אבל משראיתי כי מיחסים בכי ספרותי לרבי עקיבא כיום.
לא יכולתי להתאפק ולשרטט בכי היסטורי ריאלי יותר שאני אישית מייחס ולו גם רעיונית לרבי עקיבא . [והוא מבחינה "לקחית" חשוב לא פחות לימינו].
משמתו כל תלמידיו, עמד ובכה עליהם ואמר ווי לי ששניתי להם כי "ואהבת לריעך זה כלל גדול בתורה.
ולא שניתי בעבורם,אמיתה של תורה כי הוא: " כל התורה כולה.".
שאם כן, וודאי היו נזהרים שבעתיים בכבוד זולתם ולא היתה באה עליהם מגפה משונה זו.
שנה טובה