שמי – כַסוֹף;
מחשופי – השדות,
פרוֹש – פרשו,
את מחצלתם עד האופק.
רוח – מבוא – הים,
בלחלוחית נשבה.
על רגבי – גבלולים,
עוטים קוצים ועשב;
השמש לוהטת,
בהכל שודפה…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- עלות - השחר, אל - על השדות
- על רודפי בצע, הס הישלכנה!
- שיר לחג - הסוכות
- צדק חברתי, עוד ינצח!
- נקים מהפכה פרולטרית!
קשור אלי
- [ליצירה] "מחשופי השדות" - אני לא בטוח שאתה מודע לכך אך יש בביטוי הזה משחק מילים הגובל בדו משמעות (רמז: תחליף לשון רבים מזכר לנקבה) [ליצירה]
- [ליצירה] מחשופי השדות או מחשופי השת?? רבותיי זו שירה אירוטית במסווה של שירת הטבע. יא ירושלמי לא מספיק זרקה בך רוח הנבואה, האם גם רוח הסטות והמינות דבקה בך? [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ארץ אבותינו הארץ הזו, הייתה של יהודים לפני קרוב לאלפיים שנה. מאז, התרגשו עליה כל מיני תהפוכות וסערות, שבעקבותן התיישבו בה עמים אחרים, ומהלך ההיסטוריה שלה שינה כיוונו; וזה, בלי להיכנס לכך, האם כל זה היה בצדק או לאו. פשוט, בזמן כאשר החלו מגיעות ארצה עליות ראשונות, רוב האוכלוסיה בארץ, לא הייתה יהודית, אלא של ערבים, שיושבים כאן מאז המאה השביעית, ושמאז, הצליחו להשתרש בארץ, בהופכם אותה לביתם. לכן, כל הסיפור הזה על ארץ אבותינו ועל כל מיני צ'רטרים על הארץ, וסיפור חסר כל בסיס, ונועד, להמציא הצדקה לגירושם של אלפי תושבים מקומיים מאדמתם, ולפשעים אחרים של הציונות. המדינה הזאת, הוקמה על חורבנם של כפרים למאותיהם, ותוך גזילת זכויותיהם של תושבים לא יהודיים. לכן, בצירוף לשון "ארץ-אבותינו", אין כדי להצדיק את מה שנעשה, במסגרת הציונות. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי. ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילה צוק צוֹק, זה מצוקה; חיי דוחק. מזה, גם צוק הימים [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] מה אני עושה בישראל? שאלה טובה. הייתי שמח לעוף מפה לכל הרוחות, כדי לא להיות בתופת המחורבנת הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] ידע שלי בהיסטוריה אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ממליץ את אז זאת מה שנקרא: שגיאת-דפוס (להבדיך משגיאת-כתיב). ולגבי עם-ישראל, אז אל לכם לנסות להמציא צידוקים לציונות המטופשת שלכם. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו אפילו את המילה אסקופה עם ה', אפשר לפרש כעקב רגל, במקום מפתן. הרי, כאסקופה, יכול להאמר, גם כתחת אסקופה. לפחות בדימוי פיוטי. [ליצירה]
תגובות