את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוני עצום בין הסערה בחוץ למסיבה החמימה מבפנים. מזכיר לי מופע של בועז שרעבי שהתקיים בליל גשם זלעפות, הוא עצמו הודה שהיה לו התענוג לנסוע בקור ובגשם ולהיכנס לאולם עם קהל אוהד שמחמם את הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] בואי ונשוט על כנף תו כציפור נעוט ביער עב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד יפה, חכם פותח בירח המזכיר משהו כפנים אנושיות, פנים אנושיות מוכרות מהיכנשהוא, פנים שהדובר/דוברת בשיר מאוד מבקש למצוא, אחר כך נודד אל עבר מחוזות החיפוש בבקשה שיחכה אי שם באשר הוא, והוא (הירח) יחכה בכל מקום ממנו ניתן לראותו ובכל צורה בו יוכל להתגלם (כותב שירים,איש לילה, ילד). הירח מסמל עבור הדובר משהו יציב וקבוע, הוא קובל על הנאמנות לרוח הלא לויאלית, הנודדת, הבלתי יציבה, אם כי הירח אינו מלא כל החודש, אך הוא נאמן וחוזר בצורתו, אולי בשל כך השיר הזה מוקדש לו. [ליצירה]
- [ליצירה] כעומק הכאב כך עומק השיר [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ומנין ניקחה משחקי לשון? ומנין דבש וחלב יופיעו תחת לשון מליצה? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אתה יודע להלך בשורות השיר כבחדרי ביתך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איזו עברית יפה, איזו משאלה , איזו חכמה! מבערות-לאורות-ומאורות לתבונה, משהו משל רוחו של הרב קוק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זהור הזהר לך לבל תהיה כמשה פייגלין אשר חסם צמתים ברחבי הארץ ונאשם באשמת המרדה וגם "הופרח" כיונה מקינה על ידי מרכז הליכוד [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר עשיר - לקחת את יום שני ויצאת ממנו לכל מיני נושאים: מתחנון דרך טל ומטר ועד ייקים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צל ועשן נותרו ממנו (מהדובר) בעת שעזבה, כאילו הנשמה שבה שהייתה חלק מהנפח שבו הותירה אותו מרוקן. יפה ! [ליצירה]
תגובות