את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- דימוי מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] מילה בונה מילה הורסת [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע ומהנה. תודה על סיפור מאלף עם שיווק חיוביטיסמי... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן! חייבים לקחת סיכון בכדי לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] צעיר המשוררים בשיר נולד, שיר המתחיל מעוני ונגמר בגל של כישרון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים הדובר מבקש מהנמען שילמד אותו לבכות הוא מלמד אותו לחיות מן הבכי בוקע הרצון לחיים והחיים מלמדים אותנו לחייך ולראות הכל באור אופטימי מתוך הבכי בוקעת קרן אור - של חיים [ליצירה]
- [ליצירה] יום חדש יפציע ואת ליבך ירגיע ויפיע ויפתיע [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר, תחושתו של היוצר באמצע לילה [ליצירה]
- [ליצירה] לפשר הקשר בינינו :-) מקסים בעיני [ליצירה]
- [ליצירה] הרומנטיקן שאינו יודע שובע. שגם בעצבות הכי גדולה רואה את השמחה: הולך בלי תכלית בקרני רחובות ורואה פנים מביטות בי.. הפנים הם פני השחוק והשמחה. התמקד בהם וכך תצליח ;-) [ליצירה]
תגובות