מהו הריח הענוג
אשר שורה עלייך
עת נשוח בשדה
לעת ערוב היום?
מהו הניחוח הנושב
הבא מבוסתן הפרי
ונושב כרוח משלו
הישר אל חלוני?
ניחוח האהבה
שלעולם אינו נימוח
גם בשעה הכי מתוקה
אך גם בשפל ומצוקה,
אינו תלוי בדבר
רק בעתיד
הווה
ועבר
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תגובה לאודיה (פיצקית)
"אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא...
[ליצירה]
היי ותודה על ההארות והמשוב :-)
זכותך לחשוב ולחוות דעה. זה מה שעושה את זה כל כך מעניין.
ולגבי סטודיו של ריקוד. בהחלט יש חלון לא אטום שפונה אל הרחבה. במקרה של בית העם בירושלים.
[ליצירה]
אני יודע שחלק ממהצדקה של מעשי האלימות כלפי ערבים הם "אגדות אורבניות" שמופצות בחוגים האלו. כששאלתי מישהו לגבי הסיבה הלכאת ערבים זקנים הוא אמר:
"הם עקבו אחריו ו..."
והסיבה לטבח ברוך גולדשטיין (שאחר כך ערכו עליו פסטיבל מרהיב - הן הימין הקיצוני והן השמאל הקיצוני איש איש בדרכו) הייתה:
"הוא מנע טבח שהיה אמור להתרחש בפורים"
ובטח אשמע גם שהסיבה לכתיבת "מוחמד חזיר" על קירות המסגדים היא:
"הם תיכננו לכתוב משה חזיר על קירות בתי הכנסת..."
אזלת יד של כוחות הביטחון זה דבר אחד. אך לקחת את החוק לידיים ולהבאיש את ריחה של ההתיישבות בעיני העם (אני לא ידוע אם הם עושים את זה כפרובוקטורים שלא במודע) משחקת לידי אוייבנו הגרועים.
תגובות