פשטות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמממ.... זה לא צבעוני מידי בשביל "פשטות"? או שדווקא בזה אתה מנסה לומר משהו...ואני לא מצליחה לקרוא. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני הייתי משאיר את המילה "פשטות" בגוף התמונה, אבל קורא ליצירה: "כמיהה"... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני... ב"ה אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד. ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה תגובה פשוטה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. תמשיך. המקצב מעולה, אם כי הוא משתנה בפסקה השניה, מה שקצת הורס. גם הסגנון משתנה קצת בין הפסקאות. אבל זה טוב. אני אוהב דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער על המתקפה, אתה הזמנת את זה פחותויותר. אני, על כל פנים, עייף מכדי להמשיך. אולי בהזדמנות. רק תרשה לי לפרוק כמה דברים על שפינוזה, ואסתכל מחר לראות איך הגבת. לפני זה אומר כי אינני מחוייב לקאנט ולמשפט שלו (או של תלמידיו), לפיו כל המוגדר קיים, אני מאמין כי יש דברים שקיימים מעל להגדרות. אז ככה: א. על פי שפינוזה, לא היתה בריאה, והקדמות מוכרחת, שהרי הכל א-להות, לפיכך הכל קדום. ב. אין ניסים, כי הכל בטבע. ג. אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, וכן גם א-להים משועבד לטבע. ד. אין שום משמעות לטוב ולחסד. את הרב הנזיר מסתמא ראית, אז אין צורך להכביד בציטוטים. לילה טוב, והרבה שמחה ואור! יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי מה שתגיד... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] או קי.. זה לא אמור להיות "עת", יבשה הדמעה? בכולופן לא ממש הבנתי את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] חיכיתי שמישו ישאל... כן, יקירי, עדיף. בחו"ל, גם הדתיים או החרדיים חוששים לגבי הדור השני שלהם, שלא לומר השלישי. מצב ההתבוללות נוראי. בארץ הסיכוי שיחזרו בתשובה גבוה לאין ערוך מאשר שיתבוללו. וחוצמיזה- "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנא': כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת א-לוהי לאמר לך עבוד א-להים אחרים". ...ארץ ישראל, אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר יפה, בכנות. נהנתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר בי הריני להודיע קבל עם ועולם מה חדל אני, עד היכן טפשותי וחוסר הבנתי באומנות מגיעה, ואנצל במה זו על מנת להתנצל בפני הריאוגראפית המוכשרת. סליחה. באמת שלא הייתי צריך. הרבה ברכה והמשך יצירה פורה, אקוה לסליחתך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] טפשי אפשר- במקום 'יש שם איזה עשר'- 'עשרה, לא יותר' \ עשרה לפחות. בדיחה ילדותית מוכרת. [ליצירה]
תגובות