בס"ד
לא בחסד
ולא ברחמים
כי אם בזכות
המעשה
והרצון
אשר
נעמוד מלפניו
כי הטוב
אינו מיטיב ברחמיו
אלא בזעת
אפינו
בעמל אשר נשמח
בו
ובתפילה
אשר מתוכי
ארקדנו.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא נחלשת הלהבה לא נחלשת, רק לפעמים זה נדמה, כי לפעמים מתעלמים מהלהבה ומנסים לשפוך עליה מים, אבל היא לא נחלשת כי כמו שאמרת- היא נשמה, ונשמות לא נחלשות, אנחנו פשוט מחביאים אותן לפעמים. חוצמיזה זה יפה, כן ואמיתי. מסכימה בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] "זה מורכב" יש לי חברה שתמיד אוהבת להגיד: "זה מורכב" אבל כנראב שזו גם חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא לגמרי מסוגלים להחליט ולשים את הנקודות במקום שצריך. אני ממש מסכימה וחושבת שיש מקום רב להעלות את הנושא ולהתדיין עליו- תודה על הארתך. [ליצירה]
- [ליצירה] בשמי ובשם מייק (מה?! מה מיכל עושה פה?!- כן, היה לנו בדיוק שעה לעשות משהו וזה לא הספיק לסרט, והיה מוקדם מדי ללכת לישון, אז אמרתי: וואי, מיכל- יש אתר מה-זה- מגניב- את חייבת לראות וכך נתגלגלנו לכאן בדרך לא דרך...) טוב, אז בשמי- כבר אמרתי לך מה אני חושבת, רק שהעניין מקבל כל הזמן משמעויות נוספות ושונות בחיים שלי, ופעם אני עומדת מצד זה של המתרס- ובד"כ מצידו האחר, לילה טוב לך (השעה עשר!!! ומחר אנו קמות בשש ללמוד להסטוריה..) אני מעבירה את השרביט למיכל... [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי הרבה מה להגיד לך, חוץ מזה שהייתי רוצה להחזיק לך את היד כל פעם שנגמר לך האוויר... אם תמשיכי להחזיק באמת שלך (ולא תמיד צריך להלחם על זה) מספיק זמן, היא תישאר כזו. את מציירת את העולם כל כך שחור, אבל מתי קמת בפעם ההאחרונה מוקדם בבוקר, נשמת את האוויר הטרי ושמעת איזה שיר טוב בגלגל"צ? האמת שלך מתחברת לטוב, לטוהר, לתום- יש את כל הדברים האלה בעולם הזה, יש לאמת שלך מקום. אני מאמינה שאם זה כ"כ חשוב לך את תמצאי את הדברים האלה... שיהיה לך המון טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, לראות יד אוחזת עיפרון- לכל אדם יש אחיזה טיפה שונה, אחת כזו ששיכת רק לו... זה מין דיוקן עצמי דרך הידיים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע שאב אותי לרגע לתוך הסיטואציה הקשה. גם אותי מפחידה המחשבה על המחשבה. זו שתבוא "אחרי".... קשה להגיד משפטים נוסך "יהיה טוב" כי הכל תלוי בנו, במה שנחליט, שנאחז, שנקבע. תודה לך על הכתיבה, זה חשוב לקרוא דברים כאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] די נו! לא התכוונתי לשלוח את הכותרת של הקודם, סתם לחצתי אנטר וזה מה שיצא, אז הקודם זה הכותרת לעכשיו: יופי, בגלל שלא הבאת לי לקרוא את סיפורך (ואנא בלי תירוצים) ניגשתי למלאכה בעצמי, והריני נפעמת: ראשית, אני פשוט נהנת הנאה עצומה לקרוא את מה שאת כותבת, זה פשוט כיף. קולח, זורם, מובן אבל מתוחכם, עם מסר שהוא לא רק: "ועכשיו ילדים, תתייחסו יפה לילד הדחוי בכיתה" ותמיד משאיר מקום להרהר עמוקות על המדובר. שנית, נראה לי שיכלת הכתיבה שלך הולכת ומשתדרגת ומשתבחת עם הזמן, לא רק התוכן אלא גם האופן שבו את בוחרת לעצב את העלילה והתמונות בסיפור (למשל איך ששתי תמונות שונות של שני מצבים הולכות ומתמזגות אחת בשניה, וכו וכו) אז תודה רבה לך, שאת מאפשרת לי להנות מכל זה, זו זכות, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, נחמד לדעת שישנם עוד אנשים שזוכרים את אותה העיר הלבנה... המשחק מילים עם הלטיפות והטיפות מצא חן בעייני. פשוט שיר של גשם! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- זה כל-כך.... מהלב וישר לדף כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו. ......וגם ריגשת אותי, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
