סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שירה. נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אל לך לטווס. זו לא עונת החיזורים. השאירי אותו כאן ונראה. [ליצירה]
- [ליצירה] בינתיים, פלורסנט אחד דופק כמו שצריך ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?) כמו שני ביצים במחבת היחסים ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] את צו'דקת ללא ויכוח שהיה. אגב, חסיד של יונג [ליצירה]
- [ליצירה] "אולי מחר "- בציטוט או סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא ורעיון שחוזר על עצמו אצל המחזיקים בשירה (נפשות עדינות). רק קור העכביש- לא תוכל לו. יעטוף ברשתו קברך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שכחתי [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח, אנחנו עוד נתמקח על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] בטח לא יודעת. בטוח! [ליצירה]
תגובות