אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
ודווקא אני, ירושלמית מלידה
דווקא אני בעיקשות ירושלמית אולי מוּלדת
דווקא אני לא מצליחה להבין את השיר הזה
נהנית מהניחוחות הנודפים ממנו
אך מעבר לזה נשארת תוהה...
[ליצירה]
הבטחות לשקופיה
אני רוצה להבטיח לך הבטחות
אבל יש לי הרגשה שמותר לי רק אחת
לקטוף לך את הירח לא יצא
ובעניין השיער, רוצה להבטיח, אבל אם לא?
מעדיפה להבטיח לך שהאהבה שתמצאי
תהיה בריאה, בעלת נפח, עם צבע משגע, שלא דוהה, מתולתלת במידה, שובבה ולא מעיקה, ושתוכלי להתגאות בה גם אחרי 20 שנה, ולחפש עבורה שמפו לאהבה בריאה.
הולך?
[ליצירה]
אוי יקירה
את הסוף הבנתי יותר מההתחלה. למה? כי בסוף את מספרת על אמא שלך, האמיתית, ואילו השורות הראשונות כאילו הן ציטוט מקלישאות ששמעת תמיד והאמנת שהן קיימות אצל אחרים.
אישית, שונאת שירי הלל על אמהות. אמא זה דבר יותר מורכב. מפנה אותך למשהו שכתבתי בנושא
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=9873&code=1183
תגובות