בס"ד
למעלה למעלה כמו השלהבת
השואפת לגבוה אל-על,
למעלה למעלה אל מקומות
אשר שום יד לא מגעת בכלל,
למעלה למעלה כמה שיותר
אל מקומות היופי והטוב,
כשלהבת המותירה רק שאריות מאחור
אש הולכת ומדלקת אש אחרת
הופכת את השחור לאור
למעלה למעלה.....
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
[ליצירה]
בתגובתך כתבת שזה מוגזם,
זה נורא לא.
זה נורא לא מוגזם-היה טוב,
כולם יודעים,חושבים,אומרים,שהיה טוב,
אבל אף אחד מכל אלה לא יפחד ממש כשזה יגמר-כי להם הכל חיצוני ולי,
לי זה בדיוק ההפך מלהיות חיצוני. קשר עמוק,שיתופיות גדולה, לכולם זה נראה כ"עוד משהו טוב"
ולי זה אולי הדבר שהיה הכי הרבה שתרם הכי הרבה שלימד אותי,שהכשיר אותי,
אם זה מעיק לך,זה לא כזה משנה,הקטע פה היה להדגיש את הטוב שהיה עפ"י כולם ושנחשב כטוב,טוב בלבד, ואילו לי זה הרבה יותר.
תודה בכל אופן על תגובתך הכנה .
תודה בכל אופן על תגובתך.
[ליצירה]
אמאלה.......
אולי בעצם...-וואו.....
כ"כ עצוב...
כתוב כל כך ....
כל כך כאילו מן המתים דיברת....
מדהים...
משאיר את הקורא מול המסך ללא כל יכולת ביטוי או הוצאת הגה...
יא....
תגובות