מישהו התקשר באמצע.
שמעתי את צחוקך שהיה שלי
פעם, ולא יהיה עוד,
שייך כבר למישהו אחר.
נוגע בחלומות שבנינו לנו
נוגע, וחולף.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אווצ, השיר הזה קצת (הרבה מאוד) מתאים להיום. עוד קשה לי קצת. אני מזדהה מאוד. (ז"א: אני מוצאת רסיסים של עצמי בהשתקפיות שלך...) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... זה עצוב ומתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא נוגע, לדעתי... אני ממש אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אקח את זה כמחמאה... החרוזים בשירות הפן הצורני והם עוזרים ליצור את המקצב. אולי בגלל זה זה מסתדר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ההסבר הכי חמוד ששמעתי בחיים שלי על למה יש פירות (מ)יבשים... חינני וחמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק אני או שעוד מישהו חושב על יחסים אחרים? מצטערת, אבל קראתי שלוש פעמים וזו עדיין האסוצאציה העיקרית... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בעיני השיר יפה, אבל רק ברעיון, כי בדרך כלל מאוד פשוט להסיט את ההמון, ואיך זה שתמיד בעומד בראש שלטון מישהו אינלקטואל, אשר בכיסו גם הון? הלוואי וזה היה פשוט כל כך. אבל מבחינה פשוטה של המציאות, כנראה שזה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, המבנה והקצב של השיר. זה גם מוסיף שאין נקודות, בעיקר בסוף. לגבי הנושא - מה נעשה? הכל תלוי בנו. כל מעשה קטן משפיע, ונקווה להמשיך להעביר את האור. נסי לחייך לאנשים מבוגרים ולומר להם בוקר טוב, סתם, בלי סיבה ומבלי להכירם, תראי איך תאירי את יומם... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קסם! יש לך לשון כל כך ציורית, שאני ממש רואה הכל מול העיניים! אני אוהבת איך שהשיר הזה נמרח לאט לאט, ומכסה את הכל, אבל לא מלשון מרוח! זה מרוח חיובי, לשם שינוי... [ליצירה]
תגובות