נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ייתי כותת שזה יפה ביותר, אני מסתייגת מחשש למשמעות נסתרת... איתך- אני כבר לא יודעת :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא היה לי לרגע ספק, - תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! הלשון והניסוח, איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה.... אבל לא הבנתי את השורה האחרונה והקשרה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- איזה יופי!!! בעיני זו אחת מיצירותיך הטובות ביותר!!! אהבתי את הקצב, את הקלילות, את הפשטות, את הניגון שעולה מזה, את ההרגשה שהשיר גורם ואת התוכן... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד, והכותרת מקסיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נעים, רוגע, מתנגן וזורם, מעביר את התחושה השלווה, העצמה החזקה והעדינה. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?! עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?! כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי.... די יו מיס מי? [ליצירה]
תגובות