שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו".
[ליצירה]
אותי זה לא השתיק שי, ההיפך...
עוצמתי ויפה!
שבוע טוב.
אגב- חזרתי, כפי ששמת לב, או לא.... ואני מתכוונת להשאר פה לזמן מה, עד ההעלמות הבאה....
איה :)
[ליצירה]
יותר טוב, בהחלט משופר. הכנסת את השורות שהמלצתי- זה מוסיף, אבל גם קיצרת וליטשת-וזה מצויין.
אם יורשה לי: כשאתה בא להציג ניגודים בשיר (למשל-שקיעה ושחר), כדאי לנסח זאת בניסוח פחות בנאלי למשל- "לא הבטחתי לך שקיעה ולא את אור השמש", או- "לא הבטחתי את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר".
וכך לגבי שאר הדימויים הרלוונטיים.
תגובות