אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כהרת אגב, יש בבחנה בין כתיבה לבין פירסום. קשה לי להבין את התמיכה בפירסום יצירות עצובות לחלוטין. את נתינת הפומביות להן. (יותר מאשר את עצם הכתיבה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה הערך של זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, כל החירטושים האלה שיוצאים לאנשים בתפילה זה בגלל שהיא ביורוקרטית, קבועה, מגבילה, מיושנת. היא לא נובעת מה"אני" של כל אחד. היא צריכה להתחדש. (ואף-פעם לא כתבתי על זה בפורום, פשוט כי לא רציתי. אולי רמזתי כמה פעמים, אבל לא פתחתי דיון.) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא מסכים כל-כך. גישה מיושנת. לפעמים שימוש בשפת רחוב בצורה מושכלת מעשיר את השפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד משמעותי, לדעתי [ליצירה]
- [ליצירה] -- קצת מבחיל מה שתיארת בתגובה הראשונה, מתקרבת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כמעט שנה שעברה, והיום במקום שמונה אפשר לכתוב שנים-עשר. היום גיליתי. 57 קילו! איזה כיף להשמין! [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא רוצה! עוד שמונה ימים ירושלים!!! [ליצירה]
תגובות