אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ממממממ.... זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] -- את לא כתבת את זה בפורום פעם? (אחרי עיון קצרצר) [ליצירה]
- [ליצירה] --- החסידות באמת שוזרות קיניהן על צמרות העצים? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הווווווווווווווי הוווווווי [ליצירה]
- [ליצירה] -- אוף, חזן טיפש. מטרת הכתוב היתה לומר גיא מינץ הוא איש טוב. ויש המון מה ללמוד ממנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד. וזה בירושלים שלי, וחמוד. אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה אבל השורה האחרונה קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ הרהור מסויים שעלה בי, גרם לי לתהות מה ההבדל בין הקבוצה של שורש 2 לקבוצה של פאי, אם לשניהם יש מאפיינים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא טעמי מצפון. זה אי יכולת נפשית להרוג, לירות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו. כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה. אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה. כולם קיבלו את התורה בסיני, ושל כולם היא המדינה, והארץ. מין סגירת מגעל שכזו. רן, יהודי ישראלי. (כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן) [ליצירה]
תגובות