[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
אה, עומר, עוד לא שמת לב??....
חחחח
שמואל, איפה אתה נמצא??
מי מחריב בתים של ערבים??
אתה בכלל יודע על החרבת הבתים בגוש קטיף ובעמונה??...
ואים כן, למה בכל זאת בחרת לכתוב דווקא על החרבת בתים של ערבים?
ומיהודים, לא אכפת לך??!
תתפכח כבר!!!!! אתה פשוט מסכן ככה!!!
[ליצירה]
כמה קסום!
כמה שלפעמים אני רוצה לברוח למקום כזה!
מקום קסום עם מלא עצים, ולהתבודד שם.
אבל הבאסה זה שאני לא מכירה מקום כזה! במיוחד לא באיזור המגורים שלי!
בינתיים אין לאן לברוח ואני מסתפקת בגינה שלנו. אבל זה לא אותו דבר, לא אותו הקסם.
איפה זה?
תמונה מדהימה.
[ליצירה]
יאוו.
הסתכלתי בעיניים שלו, ונשבעת לך- ירדו לי דמעות!
זה כל כך מלא רגש, כל כך מלא הבעה!
כואב...
כמה טוב גם הקטע שכתבת, הדמעות, העצב של הילד, כשהוא מביט בחילזון וחושב עליו- כמה יכאב לו אם יהרסו לו את הבית. והילד עצמו- מגורש.
יפה, אהדתי. בגלל כל ההבעה והרגש.
בתש
[ליצירה]
היד מצוירת טוב. כרגיל.(אבל מה יש לי להגיד על הציור שלך שעוד לא אמרתי..) לדעתי , העין תלויה בזוית קצת מוזרה, היא נראית קצת לא במקומה. היא לא בדיוק מביעה עצב, לא יודעת למה. אבל הקוים שמסביב מביעים רטט, רעד כזה, שיכול להמחיש היטב פרידה עצובה. זה טוב. הרעיון מדהים . ומעורר עניין.
---------------------------------------------------------
בעצם, ממבט שני, זה כן נראה יד כזו, שעושה בתנועה איטית ,עצובה. שלום. והקוים מסביב הם כמו אדוות של כאב . אז זה כן טוב. למרות שעדיין יש לי משהו עם העין.. .
לסיכום-
הציור מצוין, וכן מביע עצב. אז אל תתיחסי לכל מה שכתבתי למעלה..