עימותים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עימות חזותי? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה ניגודים בוטים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] פיצ, אני חושבת שאם היא היתה רואה את צה"ל ואת ההתיישבות כאוייבים, היא לא היתה עונדת את שני הצמידים על אותה יד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, איך שלא תצלמי את זה, המסר לא משהו. צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים. וחבל שאנשים מתעקשים להראות ככה את המצב, ועוד יותר חבל כשזה מגיע לאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת. את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי את זה לפני כן. האמת אני מלאה רגשות מעורבים על התמונה הזו. מוזר... כ"כ מוזר. צילום טוב. פתאום זה לא עימותים, זה ניגודים. אוף... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד ומעלה חיוך... הייתי שמחה לראות את השיר הזה חרוז. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] והסוציאליזם?... הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם) מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם. מזהם אויר ומים. גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.) הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך; לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו. הוא עושק אותם בחום קופח; אך בעצמו לא יאמץ ידיו. הקפיטליזם קוטל ומביא נזק; באפריקה כל שנה מתים שני מיליון בני אדם. מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע... חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.) ארצות שלמות חיות בעוני; לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה. אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק; בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.) הקפיטליזם הוא המפלצת, אשר מאיימת בהרס כל התבל; רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול! תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אהבתי כל כך איכשהו, השימוש בשם המפורש "שומן" נוטל הרבה מהליריות, זו שפה אחרת. התכוונת לזה? אם לא, כדאי לשנות ולנסות ללכת מסביב. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת. מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות.. זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך. וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים. הסוף מצוין. ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.) ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישה מוזר מתחת לכל הגדולים שמעלי.. אבל רק רציתי להגיד שגמני אהבתי. מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון. הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן. הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות) "רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות. הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים. לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו. "בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר. מה שברור זה שיש לך כשרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הריני מודה לאלוקים שזיכני לעבור את הבגרות בלשון כאשר שפיות דעתי במצב מניח את הדעת. [ליצירה]
תגובות