[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
[ליצירה]
תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
[ליצירה]
מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
עוד שיר נפלא של המטומטם
שוב בוקע אל העולם
חייו המיוסרים וכל הקורות
אהבות אכזבות ושאר ירקות
אך בלא לדעת את העניין
השיר לא תמיד נראה מובן
ומתוקף היותי חבר
לא אגלה את כוונות המשורר
לו רק יכולתם לנחש את נפשו
הייתם מגלים עוד טפחיים בשירו
אך אשאל נא גם אותו
פרוזאי יקר שכמותו
האם מה שכתבת נכון
וראש אחר דיבר משלך הגרון?
[ליצירה]
[ליצירה]
דווקא לא
משחק עם הפוקוס גורם לכל מה שסביב לאמצע התמונה להמרח לקווים, בערך כמו שמצלמים בחשיפה ארוכה מכוניות נוסעות.
ומודה שהיתה פה נגיעה קטנה במחשב. זהו ויכוח ישן הניטש באתרי צילום רבים באינטרנט.