[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
ציניות קודרת, חזק מאוד. יצירה טובה. "מי שלח לכאן תינוק בן יומו?" "מישהו יודע למה יש לי קליע בלב?" ושאר המשפטים העוקצים האלה ממש מחדדים את העובדה שזה כל כך מוזר ולא טבעי שכל כך הרבה אנשים מתים בטרם עת. עד מתי?
[ליצירה]
עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
[ליצירה]
סוף סוף אני רואה את המוות בעינים! (בעעעע!!! נשמע גרוע.)
חס וחלילה. סתם, אבל רק עכשיו ראיתי את הדמות. אבל נראה לי הכרחי ממש לשים שם דמות שרוע על הרצפה מול המוות, ולעשות את העיין יותר פעורה באימה. משום מה היא לא נראית לי מספיק מפוחדת.
[ליצירה]
יפה!
הצד הימני יותר דק, ובקצה הוא מחודד בעוד השני משוטח.
לא רואים מהצד את החריץ שזרועות של הקפיץ יושבות בתוכו, העובי של הקפיץ משתנה והוא יותר מדי מתעגל, זה לא נראה כל כך אמיתי.
חוץ מזה אני חושב שזה יפה בתוך אימון, לא בתור ציור לפרסם באתר. לציור כזה צריך לבחור מודל קצת יותר מעניין.
ושוב יפה.
(רק תלונות, הא?! ;-)
[ליצירה]
יש בשיר הזה מן יופי מיוחד. נהניתי מאוד מהשילובים מהמקורות, ממש תלמידה חכמה...
אם לשמיל בחנות הספרים נגמרו הסופים הטובים, תנסי אצל מוישה שברחוב השני.