1/6/2004
ארבעה קוים אנכים
וקו אחד חוצה
ועוד ארבעה
ועוד אחד חוצה.
חמש קבוצות קוים
ועוד שניים ניצבים.
על קיר בטון
בכלא חיי
חורטת קוים לדמותי.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקיי, התגובה האחרונה היתה מהיוזר שלי אבל זו היתה שותפה שלי. אני לא מחמיאה כך לעצמי בד"כ.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עמוק מאוד ויפה. לפני שהגעתי לסוף זה הזכיר לי את הסרט על חנה סנש שיש שם סצינה שהיא מסתובבת בחדר... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כפל המשמעות שב'קוים לדמותי'. ובאופן כללי, דימוי יפה מאד. הצלחת להעביר תמונה שלמה במילים ספורות. [ליצירה]
- [ליצירה] לך יפה ונוגע.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אבל מה הקשר לאלוהים? [ליצירה]
- [ליצירה] "הוא" הגורל? "הוא" אלוהים? מי הוא זה ואיזה "הוא"? מעבר לכך, מאוד אוהבת את מה שכתבת. תמשיך לראות גוונים (אבל למה אדום, למה?) אבל אל תתיאש אם תיכנע לפעמים ותראה רק אפור. לפעמים אפור זה סוג של הדחקה ושל שכחה מבורכת. צריך להיזהר רק לא לשקוע בזה עמוק מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא בקטיגוריה של משפט אחד, אבל וואו. איזו נקודה למחשבה. שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, מתוקה. כל כך מכירה את התחושה הזו, את הנר, את הלהבה המרצדת, שנראית כאילו עוד רגע תכבה.. ואת הרצון שהיא תמשיך לבעור, אפילו באור קלוש כזה.. זו תחושה של חיים על זמן שאול שכזה, שאת נהנית מאור גנוב, של זמן אחר, של חיים אחרים. אהבתי. והזדהיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מכניסה את זה ל"במשפט אחד". זה מין משפט אחלד קלאסי שכזה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ביותר! גלות פנימית וחיצונית, חומר ורוח, כמה שאני אוהבת לטייל בחו"ל אני תמיד חושבת את המחשבות האלה. גויים ויהודים, נפש מול נשמה, והכי - נשמה יתרה. והקדושה שבישראל בערב שבת לעומת החול שמחוץ לישראל. מזכיר לי שיר שכתבתי בערב ראש השנה האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] שולחת לך חיבוק ענק ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] מה קורה עם הברווזים היום? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. מעלה בי אסוציאציה אוטומטית של קו אוטובוס, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חרוזים חסרים קצת אם מחליטים לחרוז חרוזים חושבני שיש קצת צורך לשים לב למשקל, למרות שלא קל ולמרות שזה קצת דורש מאמצים. ואם כבר - אולי גם נוסיף ונאמר שאם הוחלט שבסיפור מדובר אז רצף נשמע כמו דבר הגיוני כלומר, מה בא ראשון ומה בא שני. כי למה מספריים אם היא טישו אומלל ולמה הייתה חתונה בכלל ומה עניין שמיטה לחיי אומללותה. אבל סך הכל שירון חביב אף כי, שוב, לא מאוד מלהיב. אף שבתור רעיון הוא ניתן לפיתוח אם כי הדרך איך נתונה לויכוח. [ליצירה]
תגובות