אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. איתך בכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו. אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו.. אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה. שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי. חשבי על כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, אנחנו דוקא השתדלנו לומר "אין מחסום לכיסופים". תמי, הרב קמינצקי אומר שאנחנו "משוב"חים", לא שב"חים... חבר'ה, לא להתייאש, אמנם יש חורבן, ויש כאב, אבל בכח האמונה ועם הרבה סיעתא דשמיא כבר נחזור!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פרוזאי - למרות ההקנטות, המחמאות שלי על שיריך בעינן עומדות. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת שאתה מרגיש מחוזר משהו, אה..? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. קראתי. ושוב קראתי. ועצמתי עיניים. וחשבתי. התחברתי. רציתי לפרוץ בבכי. אך נחסמתי. תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי. אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים. צופיה - אז מה אם את עורכת??? אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו. חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה. מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר. וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר. זה פשוט תצלום מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש כתוב בטעם. (טעם טוב, זתומרת..) "ופה אני יושב, בין קפה לקפה עם דף ועט ולב מתרפה נפל בי הכח להרים את ראשי עייף אנוכי מדברים שביני לביני." כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר! אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה. נהדר. אהבתי עד מאוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] מה יותר? קנאה או רחמים? [ליצירה]
תגובות