אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, זה כל-כך בנאלי, נו- אבל תמיד טוב לקבל- קצת מוסר, גם אם שמעת זאת מליון פעמים בעבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] we`ll meet again... don`t know where, don`t know when...כן, בהחלט חמוד לאללה... אני אוהב כל-כך סיפורים עם סוף אופטימי שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט נכון ומציאותי לאללה. אך מה שאותי מעניין הוא- מה הביאך לצטט זאת? האם כשקראת זאת נדלקה אצלך פתאום איזושהי נורה עד שאמרת: "וואיי, זה כל-כך נכון"? מה היתה ההתנסות הסובייקטיבית שלך שגרמה לך להזדהות עם הדברים? אם רוצה אתה (מטעמים מובנים) לשלוח לי הודעה אישית בעניין- בבקשה. זה בסדר מבחינתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון במציאות הישראלית תמיד מאשימים את הלא-נכונים (בעגה הישראלית: את השין-גימלים). [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר ומה אדבר... מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה רבה! עשית לי את היום! או, אם להסתכל על השעון- את הלילה... מכל-מקום: קבלי ח"ח גדול, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב וטוב שיש מישהו שמעלה אותו, כי צריך! יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] איי, איזה מרושע אני לפעמים... אפילו חזנים (כך מסתבר)- אינם טלית שכולה תכלת... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאהוב בכל עוז ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי... [ליצירה]
תגובות