את ההרגשה קיבלתי הבוקר
כשפתחתי את פי במקלחת.
הן היו שם.
עומדות במקומן
צמד חמד
חמודות.
לבן
ועוד לבן
הן שתיים.
"הרי לפני דקותיים
עוד הייתן שונות?!"
לא עונות.
אני שם חולצה
ויורד למטבח.
מלאכתן מיד תתחיל.
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
אני לוקח אותך הצידה
ומפשיט אותך מיצירותייך
אז
במבטי זימה
אני עוטף את עורך
ומצמיד את פי אל שפתייך.
את שומעת את נשימותיי?
המריחה את את הבל פי?
עכשיו-
תתמסרי.
[ליצירה]
הגהינום.
מקום אהוב
וגם חשוב
לשם נגיע
נעשה סיבוב
נפגוש
את כולם
חברים
מכרים
כי כל אחד
מחביא בפנים
שד קטן
מלוכלך ועלוב
שמידי פעם
יוצא מהכלוב
ועושה בנו מעשים
מגונים
אין יכולת
ואין מעצורים
אז בואו בואו
אלינו לגיהנם
כניסה חופשית
ולא רק היום.
תגובות