ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ממש דון ז'ואן כזה. מרושע. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם, לשם שינוי, אני אהיה לטובת הרן (: זה לא הקטע של להתבייש במוצא. חס וחלילה. אבל - כולנו יהודים. במה יש להתגאות? התוניסאים יותר טובים מהארגנטינאים? אף אחד לא ינסה להסתיר את המוצא, אבל אין שום סיבה לתלות אותו בשלטי-חוצות, הרי - מה זה סך הכל? לכולנו יש עבר משותף, כמו שאמר עייזר ויצמן (שירגיש טוב...). עבר משותף, הנפש היהודיה שלנו הייתה בכל המקומות, אין שום סיבה להיבדל. אנחנו הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] (קראתי.) (ונהנתי. שיר מהלב.) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, עכשיו אני כולי דומעת ומצומררת. הסגנון כתיבה שלך ממש יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, שי, שוב אתה עם הדברים האלה שלך? זה לא בסדר, סוף כזה, הרי זה ברור שהוא מגביה את "קול המוזיקה" ברדיו, ותסלח לי, אבל זה פשוט לא שייך באתר כזה. איפה הצנזורה?? זה מסוכן, לעשות דבר כזה בכביש. אתה לא בסדר. זה בעצם שיר על אדם שניסה, והשתדל, אבל החיים שוחקים אותו, והוא שט בזרם כמו דג מת שלא חושב, מוזיקת חייו כבר לא משפיעה עליו, ואתה מדמיין לעצמך את התמונה, ושומע את המוזיקה הרגועה, ורואה אותו מציץ מהחלון, מוציא את הראש, המוזיקה נפסקת ככה, שומע את הצפירות, מכניס שוב את הראש, הסונטה של באך (או מה שזה לא יהיה, לא מבינה בזה) מגיע לקטע הגבוה, חזק, בומבסטי הזה שלה, הוא מוציא שוב את הראש מהחלון ודופק קללה עסיסית כזאת. זהו. אבוד לו. הוא נכנע, הוא כל כך חלש, ואפילו לא מודע לזה. האוויר המזוהם הרעיל אותו. אולי הוא מתרץ לעצמו, זהו, אם אני רוצה להמשיך לחיות בעולם הזה, אני חייב להתרגל לזיהום. רק ככה, כמו דג מת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. אין מה לומר. גדול. מושלם. היי, מייאש. לא להצליח להתנתק ממנה, נו, אולי תיתן לזה עוד צ'אנס. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, יא מגעילה, רמיזות מיניות? מרקינוסטטוס- התכוונת לזה? (בבקשה שלא....) [ליצירה]
- [ליצירה] אה... הדס כותבת תגובה שנראית לחלוטין לא קשורה ליצירה. ואני אומרת: מה? בכל אופן: מסכימה עם הרעיון, הכתיבה טובה, עדיף להקפיד על המראה החיצוני - זה משפר את הרמה. רווחים אחרי פסיקים. והעניין של המרכוז, גם קצת מפריע. אבל שיר טוב. שכחת להוסיף את העניין של שלושת הפלאפונים. לפחות. שיש למשפחה ענייה ממוצעת. ויש שיאמרו - טלויזיה זה מוצר הכרחי. עם כל הערוצים. ענייה שכמותי. יש לי רק שניים. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
תגובות