ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי, יא מצחיק אחד, מטופש זה לאו דווקא משהו רע (: ואף ההפך. (לא ההפך מזה, ההפך מזה. נו, כן.) נונסנס=שטויות=אמור להיות מטופש, ואם לא, אז בהחלט יכול להיות כזה. היי, שלא יובן אחרת, אני מתה על הסיפורים המטופשים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שוס!! לקחנו אמבטיה? איזה מין מתרגם אתה? [ליצירה]
- [ליצירה] .. סיפור טוב. גם ההוא המקורי, אבל גם זה. אני חושבת שסוערה ממש קלעה כשאמרה - עגמומיות רגועה. זאת בדיוק ההרגשה מנקודת המבט של תמר. נו, אז זה הלך. והוא היה רע אליי. וגם הוא יילך אל הכתם. עגמומיות רגועה, מחוסרת ציניות. הולכת עם עצמה. אגביוּת כזאת. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, איזה תגובות נפלאות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, זה טוב ומשמח. מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שטויות. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זה לא מתאים. המטריפים לא שייך. ולתאר שקיעה כתפוז, לא הכי רומנטי בעולם. רבדים של צבעים? למה לא גוונים, הדבר המקובל? יש כאן יציאה אל מול המוסכמות. לא עיניים; שפתיים. וזה עוד מילא. השקיעה מלאת רבדים, כמו ציור של אקריליק. מורכבות. לא מחמאה, עובדה. תפוז. שפתיים. לא מקובל. חביב, השיר. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מכירה את השיר המקורי, אבל נראה טוב. חוץ מה- "עשיתי בשבילך", נשמע קצת קטוע, תקוע, אבל אולי זה ככה גם במקור. [ליצירה]
- [ליצירה] הההה!! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, כמה שזה מוכר... כאילו - סבא שלי, שיבדל לחיים ארוכים, גם די חולה. עכשיו הוא בבי"ח, ואנחנו נאלצים שוב לעשות את ליל הסדר בבית. עצוב לי שבן-אדם שהיה כל כך גדול נגמר לאט-לאט... וכל הדיבורים של ה"איזה סידור נמצא לו" גם די מציקים. ההתייחסות הזאת... כי למרות הכל, כל השכל הענקי שיש לו, כל המידע, עדיין נשאר, למרות שהוא לא רואה ובקושי שומע. הוא מבין מה שקורה, וזה כל כך לא נעים... אני לא מבינה מה מחזיק אותו כאן. לא הייתי רוצה להיגמר ככה. [ליצירה]
תגובות