[ליצירה]
טוב מעט הוספה...
היה פה פעם דיון ארוך מאוד לגבי 'צינזורים', ודעתו של N. ידועה כמדומני, גם את דעתי שמעו בצורה [...] כזו או אחרת במפגש של חנוכה, ואני עומד בדעתי - יצירה לא אמורה להתייחס רק לדברים 'דוסיים' במהותם, ספרות לא אמורה להתייחס רק למדרשים וסוגיות בעיון... ספרות -צריכה- לעסוק גם בדברים הכי 'גשמיים', בדברים הכי אנושיים והכי טריוויאלים... גם עגנון כשכתב את 'שני ת"ח שהיו בעירנו' לא התמקד דווקא בסוגיות שהם דנו בהם, אלא יותר בחיים כמות שהם... [ודווקא ככה המסר הכפול יצא כ"כ חזק...]
אז כן - ספרות צריכה לעסוק גם בבית מדרש בפנים - אבל גם בחיים סתם, גם בסיפורי ספינות ונמלים וחיות אחרות - וגם וגם וגם וגם וגם [חברונא..] באהבה. כן. [ואין כמו האתר שלנו שרוב הכתוב בו עוסק במונח זה...^_^]
-אבל-
יש כלל אחד שצריך לדבוק בו -
===לא לשקר.====
אפשר להמציא סיפור, להמציא דמויות וסיטואציות ורעיונות ומסרים והכל - - אבל לא לשקר. לא להגיד דבר ההפוך אל האמת. [ולא, אני בהחלט לא מתכוון ל'ספינות ברזל ההולכות באוויר'....] אסור לנו לסלף את האמת ולתת גישה לא נכונה אליה, גישה הנוגדת את הרוח ואת הסגולה ואת ד'.
אז נכון, אפשר לכתוב יצירה על מחנה פליטים פלאסטיני מנוקדת מבטו של ילד בן 10 שבסוף נתפס עם מטען, כמו שאפשר להכניס יצירה על מכות מצריים מנקות מבט מצרית [.....] - אך המסר, המתיחס לאמת, צריך להיות ברור... נחמד נחמד - אך כשמתעסקים עם הרוח והנפש צריך להגיד אמת.
והיצירה הזו לא אמיתית. סליחה. האם ישנו הבדל בין היצירה הזו ליצירות מסויימות אחרות ש-כן- מצונזרות [לאלה שיודעים על מה מדובר, היה על זה סערות לא מעט.]
================
למען הסר כל ספק - אין שום גישה שלילית לתופעה, מבחינה אנושית, נתייחס אליהם באותה אהבה ואחווה שמתייחסים לכל אחד, אך התופעה מנוגדת לתורה, את זה אסור לשכוח. לא העלנו אף אחד על המוקד, אך לא נבוא ונגיד 'תודה שאתה עושה כך, המשך כך! זה טוב! זה בסדר...'
[ליצירה]
vnnn
הממ... רגע לא הבנתי משהו...
למה את שונאת לקרוא דברים ארוכים בקיצור? [בעצם.. מה זה בכלל 'דברים ארוכים בקיצור' אתמהה...]
:-)
תודה.
ההוספה למטה, היא למען הסר ספק שהיצירות הללו -לא- אמיתיות, היתה תקופה שהן "היו" כאלה... אז עכשיו שברור שהן לא - צריך לסמן, שידעו זאת מראש....:)
איך אמר לי פעם מישו פה - 'עופים... בחיים האמיתיים אין כל כך הרבה שלוש נקודות...' ^_^.
[ליצירה]
הייי
מגניב!! די דובק לרש"י אני חייב לציין...
רק הפאנצ' ליין מוזר... (שרי קונה אוטו! אז איך פתאום יש לו איזה בן לחשוט??)
פקיד: אין לי זמן אליך.ץ אולי תלך, אין לך איזה בן לשחוט?
אבר(ה)ם/שון/סטיב: לא.. .בסוף רק קנינו אותו... (מהרופא)
[ליצירה]
מצמרר באמת.
ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק.
עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם.
מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...'
החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם.
לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות....
מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.]
החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן.
האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע?
לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא?
אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו?
כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק...
לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל.
[ליצירה]
חחחח
אתם יודעים מה הכי מצחיק בכל הסיפור הזה [ודומיו]?
שבמסיבת ה7 ברכות, או אפילו בחתונה עצמה, אני אגש לסו עם היצירות האלה במבט -ה-כ-י- ציני בעולם והיא תתעלף מצחוק פשוט....
משו כמו 'י-א-ל-ה... אני כתבתי את זה?!...':)
גם אני אומר 'בקרוב אצלך', אפילו יותר ממה שאני אומר 'בקרוב אצלי' [כי לי יש עוד תאריך מינימום שצריך להגיע...] - - אבל אני, בלי מבט מרחם דוקר כזה... אלא במבט אחר... מבט כזה בסגנון של 'יאלה אין לך מושג מה מחכה לך וכמה זה יהיה נהדר הא....'
או שבעצם כן...
:-]
[שמעתי עוד בנסיעה מקרית 4 היא חברון על היצירה הזו וישר הייתי חייב לקפוץ למישהו כדי לתפוס תגובה על זה...]
לא קיצ'י, אמיתי מאוד.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
...
גם אני מצטרף להנ"ל...
משל שועלים מצויין! [טוב בסדר.. משל צבים!]
היה אפשר להוסיף עוד כמה דמויות מהמיתולוגיה וזה היה נהדר!! [סתם סתם צוחק..]
רק דבר אחד באמת אני לא מבין......
ממתי צב יכול לשכב על הגב?! [ועוד לחזור בחזרה...] תקווה תקווה נכון.. אבל עדיין...:)
תגובות