[ליצירה]
טוב, אם ככה את מאמינה
אז ככה את מאמינה. אני כמעט מתפתה לומר לך "איזה שטויות" אבל תקראי את מורה הנבוכים של הרמב"ם ונראה מה תחשבי אז על מה שכתבת.
בכל מקרה, אני לא משווה אלוהים לבשר ודם אלא נותנת את זה כמשל. בקטע של "דיברה תורה בלשון בני אדם" שכזה.
אבל נו, שויין. איך שנוח לך להאמין. אני מניחה שגם זה בסדר.
אגב, המשפט "יתומים היינו אין אב" לקוח ממגילת איכה, אז אם יש לכם השגות על העניין הזה, תעבירו אותם ישר למחבר האלמותי.
[ליצירה]
כי..
כי הדפים צריכים לעטוף משהו יותר פנימי. את הלב, למשל. כך לפחות נראה לי לפענ"ד.
אבל אני יכולה להבין את הציפיה הזו, להימנע מהחטא רק כי אתה יודע שזה אסור, ואתה יודע את כל פרטי האיסורים לכל דיקדוקיהם, ולכן אתה מניח שאי אפשר לך להיות טועה וחוטא.
חוצמזה, שבאותה מידה ש"לא בשמים היא", היא גם לא תלויה בשום גורם חיצוני אחר. "כי קרוה אליך הדבר מאוד. בפיך ובלבבך לעשותו".
[ליצירה]
הלוואי שאלה היו השירים שאני הייתי כותבת כשהייתי (אם בכלל יכולתי להיות) באמת אני.
אלא שלי זה בא כל כך במאמצים, וכל כך בקושי עד שכמעט ולא בא בכלל ואם כבר יש, אז להביע את זה בכזה שיר, ובכאלה מילים, כמעט בלתי אפשרי לי.
אשריך שזכית!
תגובות