אני רוצה לברוח,
למקום שאין ממנו חזרה,
לזרום עם הרוח-
להרגיש חסרת הכרה,
להגיע למציאות שונה-
למציאות שלי.
לשנות את התמונה,
למקום שיתאים בשבילי,
שלא אצטרך לחשוב,
ולא להתחשב,
רק להרגיש ולאהוב,
לשכוח את הכאב.
[ליצירה]
קצת אחרת, כל כך הבנתי מה כתבת פה, על מה מדובר.
ומותו- ציווה לך חיים, אולי, השאלה אלייך (ואולי גם אלי ) היא איך לחיות, מה לקחת על הגב להמשך המסע, ומה לא יירד לעולם.
[ליצירה]
שיראל חמודה,
"חייב כל אדם לאמר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי..." וזה הגיוני,
כי אם הקב"ה הוריד אותך לעולם הזה, הרי שאת זקוקה לכל ההויה,
ויותר מזה, כל ההויה היתה זקוקה לך,
הנך חלק מהבריאה, חלק מההויה, אל תכפרי ברצונו של הקב"ה,
אם הוא שם אותך כאן, יש לכך סיבה טובה תאמיני לו ובו!
תסתכלי על השמים,
תחייכי,
הם מחייכים בחזרה.
בדוק!
תמשיכי לכתוב, את טובה בזה!
תגובות