עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
////// הזוהי התערוכה של מרלין מונרו במגדלי עזריאלי?
אם לא, אקרא שוב..
[ליצירה]
[ליצירה]
ממ..אולי אולי...
בוא נגדיר את זה ככה (ואני אהיה עכשיו קצת מגעילה)
אני מציירת ככה. בלי בעיה. תוך שניה. אולי כי אני לומדת פוטושופ. אולי כי יש לי כשרון,אבל מישום מה לא נראה לי משהו מדהים כ"כ ---אם לא הייתי יכולה להגיע לרמה כזו-אולי כן. אבל מכיון ש---
נו,עיזבי,זה באמת נחמד.
וזהו.
[ליצירה]
הי אופק,
כולנו משתוקקים לנגיעה הזו...אבל,נו,מה לעשות, צריך לחכות עד לאחרי החתונה...(קודם נמצא מישהו..) כי רק אז הטוהר הזה שאנחנו מצפים שיהיה-רק כך הוא יהיה,ובעוצמה הגבוהה ביותר..
אז שווה לחכות..
(:
בהצלחה..
ילדה
[ליצירה]
אין סיבה לא לבכות. צריך להוציא את הכאב הזה,השורף מבפנים. ולבכות--דווקא פתרון טוב לכאב.
הדמעות מוציאות הכל החוצה. והלב. מתרקן.ונהיה יותר קל לסחוב הכל.
אנחנו איתך.
[ליצירה]
וואו,הלל! (או אליעזר..? או שניהם?..)
קטע מהמם! נפלא! פשוט כ"כ טוב!!!!!!!!
ממש אהבתי,אני חייבת לציין..
אתה כותב פשוט...אין לי מילים---מהמם.
עטרת
[ליצירה]
וואו. איזה שיר מהמם. איזה תאורים יפים,גם אני חשבתי על זה פעם-שבכל מקום בעלום, יש כל כך הרבה נקודות זעירות של חיים,מחשבות,לבטים של כל אחד,אכזבות,ריגושים. אנשים בדרך כלל לא חושבים על זה.
באמת שיר יפה.
ילדה
[ליצירה]
אוי לנו במה חטאנו..שלילי ביותר שאנחנו מכורים כ"כ לשוקולד! לקופעאין..
לסוכעאר המרעיל אותנו כ"כ, לשמעאן, ובעיקר כשכל אלו הרכיבים באים יחד במכה..
אוי לנו במה חטא גופנו..שכזה עונש אנחנו מטילים עליו ללא הפסק,בתאוות לבינו..עינינו ופינו..
הצילו אנשים את נפשותיכם וגופכם מן השעות הרעות! שוקולד זה רעל!! ואני לא יודעת אם ד' התיר לנו להרעיל את גופנו..
נקודה למחשבה.
בהצלחה..
(:
ילדה
תגובות