אולי את מתגעגעת אלי
רגע אחרי שאני הולך,
אולם אני מתגעגע אלייך
גם כשאת עדיין לידי.
לך, זו היודעת
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך מיס פיבי אומרת? there's so many levels to this song אחד מהלבלס האלה באמת נגע ללבי [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- איך התגעגעתי למילותיך. נפלא! - אבל ממך אי אפשר לצפות לפחות... [ליצירה]
- [ליצירה] יו... איזה יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ, זו לא אמירה עצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 יו!!!!!!!!!!!!!!! אוי!! זה כ"כ נפלא!!!!!!!!!!!!!!!1 אוף. איפה זה שיגיד לי גם את זה??? איפה??? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, הרגשה מוכרת.. איזה כיף לה. נתן אלתרמן כתב על זה פעם משהו, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר וזה כ"כ מתסכל [ליצירה]
- [ליצירה] ממש טווח אפס, בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. בהחלט הו. כמה יפה ועצווב גם יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאת טועה, סוסתי את הפסיכומטרי שלי עשיתי לפני 13 שנה, ואני בכלל לא "את" אלא "אתה". היצירה (?) הזו לא קשורה כלל לפסיכומטרי, אלא לייאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין אותכם... מי שמתעצבן מהשירים של מר ירושלמי - אינו חייב לקרוא אותם. יש מספיק יצירות אחרות באתר. וגם מי שקורא - האם זה המקום לוויכוחים פוליטיים על תוכן השירים? גם אני, כמו כולכם, איני מסכים אף לא לקמצוץ מדעותיו הקיצוניות של שמואלי, אך כמדומני שהאתר הזה לא נועד לדיונים בנושא אלא להתייחסויות ענייניות ליצירה. תגובות הנוגעות לרמה המילולית - רלוונטיות בהחלט, אך לשם מה הברוטליות? [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף אלומותיו - מצטער, אבל לא הייתי בבני עקיבא (אלא אם כן אבטחת מסע סוכות נחשב), ואני מתחיל לחשוש שהפסדתי משהו. הקירמא זה ההפך של אמריקה? [ליצירה]
- [ליצירה] נעתקה נשימתי ראוי היה האתר הזה לקום, ולא רק כדי שנקרא את השורה "איך הזמן נותן לרוח לפסל לי בפנים". נתת לי חומר למחשבה לשעה הקרובה... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל חבל, נורא חבל, שאני כלל לא גברת... אין מה לעשות, אך אחד אינו מושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את הריצה הפראית על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] הציץ אתה כל כך צודק. גם בעיניי השורה הזו מעט מקלקלת את השורה, ולכן לאחרונה שיניתי אותה כשפרסמתי את השיר במקום אחר. כאן, אחרי חמש שנים שהמילים שקועות במקומן, נראה לי מיותר להתחיל ולהזיז אותן. אכן, האכלה בכפית. [ליצירה]
תגובות