הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
תלמוד לומר, אמר רב ירושלמי אמר רב:
"הציונים נמאסתם ונשברתם!" קא משמע לן, מרוב שנמאסה עליהם עצמיותן ורצו לחבול בעצמם בתענית כלשהיא , אזי נתפוקקה קומתן, שהיו שחים לפני אבינו שבשמיים צור ישראל וגואלו בין קריאת התורה לבין מוסף של שבת, ועדיין לא אכלו לפני הקידוש, או קידושא רבא. ועל כן אמר רבינו הקדוש:
"הבאתם יותר נזק מהועיל"
ועוד אמר רבי חכינאי בן קטורת הערביים:
"מאות אלפי פלסטינים בנכבא גירשתם" ומהו הגירוש אם לא גירוש בגרוש שהרי לא נתנו להם אלא לחם וחמת מים כפי שעשתה שרה אמנו להגר ובנה ישמעאל שהיו מהלכין במדבר שור ובא רבנו שמואל ירושלמי ופתח להם את שולחנו של אברהם ואיסמעיל ושם שם חמת מים ופיתות וחומוס אסלי להרוות רעבונם.
ואמר רב ירושלמי אמר רב:
"מפיכם נודף ריח מגעיל" והרי איך הגר וישמעאל ילכו רעבים וצמאים ומפיהם יהיה ריח של גן עדן? וזה מתקשר למתפללים שלא אוכלים לפני הקידוש ומפיהם נודף ריח שומין ובצלי"ן של שינה רחמנא ליצן, השם יברכנו ויצילנו מחטאת הציונות שרצתה לעקור הכל!
תגובות