עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
ובכל זאת ה-ב' שלי היא כמו 2, וה-ע' היא בדפוס, והחולם ההוא מעל ה-ו'...
ו'אורות' קניתי בכלל בעקבות "שותפי סוד" של מירה קדר. באמת קניתי כי זה עניין אותי.
באמת!!!
באמת!!!
אוף. זה אבוד.
אני לא חמודה!!!
א נ י ל א ח מ ו ד ה ! ! !
א-נ-י--ל-א--ח-מ-ו-ד-ה-!-!-!-!-!
אני
לא
חמודה.
ונראלי שכבר כתבתי על זה משו פעם בפורום.
איזה קווים מגיעים אליכם? אני צריכה לבוא להרביץ לך.
[ליצירה]
לא כולל שרות..
עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
[ליצירה]
בהצלחה מתקרבת!!!
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
[ליצירה]
...
היי, מוכת ירח--
אני מסכימה שההערה של לותנת לא היתה עמוסה בטאקט, אבל עדיין... כשאת מפרסמת יצירות אינטימיות במקום ציבורי, את צריכה לצפות גם לתגובות מעין אלה.
ככה זה כשנחשפים.
לגבי היצירה עצמה... קשה לי להגיב על זה. אבל מאוד כאב לי לקרוא.
[ליצירה]
...
אני לא מכירה את התמונה המקורית (אבל כן בטוחה למדי שאני מכירה את אחד המתפללים...).
התמונה הזאת עובדת, ועובדת מצויין.
הייתי מוותרת על הצבעים, אתה לא זקוק להם.
לגבי השם- הייתי מסתפקת ב"התנתקות".
וממזי, פוטושופ. זה הכל.
[ליצירה]
...
רגע רגע, שאני אבין--
למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי?
אני מטפחת אותם במסירות!
(:
בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות?
גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון..
בעלת הכינוי המכובד.
[ליצירה]
..
אני יודעת שאתה חושב ככה (לדעתי כן כתבת על זה פעם בצורה מפורשת), ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת בדעה שלך.
אני פשוט לא מסכימה.
לדעתי תפילה מחודשת לא תפתור שום בעיה (מעבר לכך שאני רואה בתפילה הקיימת דבר מקודש).
[ליצירה]
...
בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול.
המסר קצת הפריע לי.
קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה.
וגם-
"כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל
מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל
בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ-
אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה"
אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה.
עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי..
[ליצירה]
...
אובייקטיבית, השיר טוב מאוד.
המשפטים האלה, שבין לבין התאורים... קלעת בול.
וחבל,
כי אפשר היה להעביר הכל, בלי לפגום בכלום,
גם בלי החמישים שקל.
ולהיפך, מוטב היה בלעדיהם.
תגובות