קח אותי איתך
למקום אליו עיניך שטות
חולמניות
כל פעם שאתה בורח
מהסערות שלי
ילד.
מה לך אצל הים...
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווווווואו זה מדהים!!! התחברתי לזה מאד מאד! התרגשתי..... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה יפה, שבא לשוט לאותו מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] מוטב מאוחר מלעולם לא מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה): (טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף - כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם). נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")? [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה לי אדם מאוד מסכן, ה"נפוליאון" שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, רגיש ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהאקרוסטיכונים שלך הם "משפט אחד". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. (נ.ב. המקום ב"כחלחל וסגול" הוא לא מקום שכל כך כיף להמצא שם, או לשמוע בו דברים...) [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, אוסם משלמים לך על זה? לא, באמת, זאת יכולה להיות דרך מעולה לפרסומת סמויה. הרבה יותר מוצלח מפופ-אפס! בקרוב: "הבלדה לפמפרס". אפשר גם:"את לי דני את לי מילקי" או "שעות נוגות של בין-גרביים: יודפת". (אתם מוזמנים להמשיך) [ליצירה]
- [ליצירה] לא פשוט, זה באמת לא פשוט... למה להמשיך לתת? - כי מה זה משנה כבר אם לתת או לחדול? - באוצרות הוא ממילא אינו מעוניין. גם אם מפזרים לו "סימני דרך" בולטים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] כולנו, נראה לי. אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אמרת גרשון! [ליצירה]
תגובות