וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
וואו היא נראית כל כך.. (מפוחדת? חוששת מפני מה?)
מקסים. מזכיר לי חברת ילדות שלי. גם לה היתה לעיתים אותה הבעה.
באמת חסר קצת פוקוס אבל אני מתשדלת להתעלם מזה. חבל לי לוותר על כזאת תמונה.
מחול, בהערכה...
[ליצירה]
התמונה עצמה יפה, יש לה זוית צילום לא מקורית אבל די מתאימה, והתאורה ממש אחלה בחלה..
זה נראה כאילו היא עולה באש של אור..
ניסיתי לדמיין איך נראה החלק האפל של הילדה ויצא לי דברים מוזרים למדי..
[ליצירה]
טוב, שיניתי. קצת דבילי אבל יותר טוב מללא כותרת, נכון, שחף? שחף? איפה את? ועוד משהו - מה זה אומר "צבעים לא רווים"? זה יכול להיות קשור לזה שהתמונה צולמה בפילם שחור לבן?
ניצן
שטרם חלפה שנה מיום שהתחילה ללמוד צילום וזה אומר שהיא אוהבת להפגין בורות מדהימה בכל מיני דברים שקשורים לזה וגם בכאלה שלא קשורים.
[ליצירה]
השורה האחרונה דווקא מוצאת חן בעיני הפעם, מבחינת הכתיבה.
לכל השאר אני לא רואה טעם להתייחס. מי שמעריץ רוצחי המונים כדוגמת סטאין וסדאם ובאותה נשימה מאשים את הציונות בשטיפת מוח, אין כל תועלת בדיון ענייני איתו.
[ליצירה]
או.קי. עכשיו אנחנו יודעים מיהו מעריץ מס' 1 של שמואל.
המצב היה יכול להיות פחות מביך אם היה בנמצא, באיזשהו מקום, איזה מעריץ מס' 2.
אבל תודה על החיוך שהסבת לי על הבוקר. : )
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
תגובות