לטללים,
אשר נַפצו על פני עלי –
נֶפֶף,
הימנון אשירה!
את רון – צליליו,
אשא למרחקים.
לצפרירי – בוקר –
אַזְמִירָה
ולגשמי – רביבים…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- הציונות, חדל להשתין על הארץ!
- כל העמים הנם שווים
- עם מגל וּפטיש נרסק אוייבינו!
- על כנפי התקווה לעתיד
- גרסא חדשה להמנון של מדינת ישראל
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא נסחף פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי "גירוש היהודים" תראה, יש הבדל, בין גירוש האוכלוסיה הערבית של הארץ ב-48, שחייתה בארץ מאות רבות של שנים ברציפות, ושהיה לה קשר שורשי אל האדמה הזאת, ובין פינוי התנחלויות, אשר הוקמו בדרך של כיבוש והפקעת אדמות בידי השלטון הישראלי. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתך מעידה רק על בורותך בהיסטוריה, כי על אף היסחפותו של העם הגרמני אחרי נאצים, הוא מעולם לא היה עם דפוק, אלא דווקא, עם מאוד תרבותי ומפותח. [ליצירה]
- [ליצירה] לנמישה! לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] ידע שלי בהיסטוריה אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קומונת שבכהון היא לא הופכת לשום אתר סקס. פשוט, נכנסים כל מיני אנשים, וכותבים אשר עולה על דעתם. ואני כזה אדם, שאינו מסוגל למחוק הודעה, רק מפני שאיני מסכים איתה. אני הולך עם ההמונים, ואם זה מה שמעניין את ההמונים, אז שיכתבו. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מקבל עמדה כי השיר גרוע. לדעתי, השיר, הנו מוצלח ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
תגובות