[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
יפה, איזו רגישות.
מזכיר לי את הסיפור על הרב קוק שטייל עם מישהו. המישהו קטף איזה צמח, אז הרב קוק הזדעזע ואמר לו שהוא מעולם לא קטף צמח שלא לצורך.
טוב, אז לפני שאני אשתכנע סופית שאני רוצח שפל, אני הולך מפה.
[ליצירה]
תודה שקראת לי!
זה מקסים. תיארת את זה כל כך יפה, כל כך נכון.
הלואי שנזכה תמיד!
המקום שבו מפסיקים להתפלל על הצרות ורק מתרפקים על הגדולה והקדושה של אבינו שבשמיים, על האהבה הגדולה שלו. המקום שבו אתה כבר לא מתפלל, אלא התפילה פותחת לך את הפה ויוצאת מעצמה, והנפש יחד איתה.
[ליצירה]
לוגן, זו אולי פסיכולוגיה, אבל בגרוש...
אבל נראה לי שלכל אחד לפעמים קורה שנראה לו שכל העולם נגדו פתאום, ואז מה שהכי רוצים זה באמת להרוס את הכל.
ולדעתי כל אדם חושב רק על עצמו. הגדולה היא לא לבטל את עצמך, אלא לעלות לרמת עצמיות גבוהה יותר, ולכלול כמה שיותר בתוך ה"עצמי" הזה.
[ליצירה]
אני זוכר את כל תקופת התיגון קשה מאוד.
נכון שממרחק השנים מגלים את כל הטוב שהיה, אבל לא הייתי חוזר לתקופה הזאת בכלל.
מישי צודקת! (אלא מה?!) חכמה גדולה להגיד 'הייתי רוצה לחזור לגיל הזה'.
מרחוק הכל נראה יותר יפה, יותר טוב. הזכרון שלנו יותר מדי סלקטיבי. טוב שלא קראתי את זה בגיל 17, זה עוד היה עושה לי משבר.
[ליצירה]
בס"ד
מצב ממש מוכר... ביטאת את ההרגשה הזאת שכולם מנסים כאילו לעזור אבל לא מבינים בכלל מה קורה ובעצם עושים מה שאמרו להם ולא מקשיבים לרחשי הלב הכואב.
[ליצירה]
תגובות