הקור
החורף
מאחור
בעורף
הסביב
נמלא
באביב
נפלא
מועד
קרב
מתעודד
הלב
שמחה
נאחל
ברכה
לישראל
דעה גלעדי
לקט יצירות
- מצאתי טוב - שיר וסקר...
- איך אדע לקרוא על אחים
- איך צפרים מעזות לציץ?
- זָכוֹר (בעקבות הטבח ב"מרכז")
- עננו (בעקבות הטבח)
קשור אלי
- [ליצירה] ברכה מצויינת וקלילה [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד, אך קצת חסר ממשות (אולי בגלל גודל האותיות...) המשחק של מילה אחת לכל שורה מוצלח, אך הוא נעשה בעצם לעיקר השיר, כי התוכן לא כל כך מענין, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שהגדלת את האותיות, עכשיו לפחות אפשר לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] (הגעתי דרך "יצירות אקראיות"). יוחד מאוד. כתיבה קסומה ומדויקת. אודה לא גמרתי. התיאשתי ברואי את האורך העצום... [ליצירה]
- [ליצירה] בתחילה לא הבנתי לגמרי; בכל קריאה הובהר לי עוד משהו, ועכשו אני מבינה עד כמה השיר הזה נפלא. שיר שאפשר ללמוד לאט לאט הוא כבר משהו מיוחד. הסיום חזק ומטלטל מאד, הרעיון נוגע ללב, נכון ועצוב, מובע בצורה נהדרת - כל כך שקטה ונאה. ידעתי שאני צריכה להכנס לשיר שלך! תודה, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד והמסר נכון. החרוזים לא הכי-הכי מוקפדים לדעתי, ובדרך כלל זה מפריע לי, אך כאן דוקא אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי במיוחד את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי קריאת ההסבר שבסוף נהניתי יותר. לא הבנתי הכל, אבל התיאורים מיוחדים. רואים שיש כאן מחשבה, השקעה וכתיבה לא משעממת. אינני יודעת אם השיר מובן ללא ההסבר. אולי צריך לשים לב לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "והגל שתמיד היה מנצנץ בשובבות מעיניהם, הפך לגל גדול של דמעות ובכי". לדעתי אפשר היה ללטש את הקטע הזה עוד קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. כתוב מענין. הייתי מאד מציעה לך לסמוך על הקוראים ולא להסביר שמדובר באנשים ("מה גורם לאנשים" לעומת תיאור העיגול והקוים הסמליים), כי זה מובן ויותר קסום. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לא מסכימה אם הרעיון (אם יש צאצאים, ויש מעשים טובים ומשמעותיים - לא נמחים בעזרת ה'), אבל אהבתי את השורות: "שיכולים להשקות בדמעותיהם את רגבי אדמתי". [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד. הלוואי שכולם היו מחליטים כך. מפסיקים לחשוב כמה זה 'מורכב', ומתחילים ללכת עם האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מ א ד! איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה. זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון. [ליצירה]
תגובות