אל הים
אשר בגוש שנקטף
דמעותינו נאספו
נכספו
אל הים
אשר בגוש שנקטף
גם דמעות לא הורשו
וגורשו.
דעה גלעדי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יפה "גוש שנקטף" דימוי מקסים. עצוב לי שאהבתי. שי [ליצירה]
- [ליצירה] קצרצר וקליל הייתי אומרת, מבחינת המבנה, החריזה והמקצב. מבחינת התוכן- עמוק מיני ים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי! תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מביע כ"כ הרבה רגש........ תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את משחק המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קורה ששירי ההתנתקות חוזרים בהמוניהם היום? [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע עד כאב. הכנסת כאן מושגי גוש קטיף רבים. גוש-שנקטף, נכספו (כיסופים), גירוש. עוצמתן של שתי השורות הזו גבוהה במיוחד. רגש אדיר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד במינו. אני דוקא הבנתי איך לקרוא ונהניתי מאד... [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד ויפה! גם אני אהבתי את הטשטוש. הרגליים לא נכונות לדעתי. הן קצרות הרבה יותר מדי ורחבות. חוץ מזה - מצוין. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב ובכשרון. אהבתי את השורות על השבת והחתולות - מקורי ויפה. אם היינו יודעים על מי ועל מה, היה יותר קל להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! השיר כתוב בכזו עדינות. נאמר בו מספיק כדי להבין גם את מה שלא נאמר. שיר מעולה ויוצא דופן לדעתי. "חוסר סבלנות שבועט בי"... כל כך מתוק ומרגש. הניקוד יִפָּה לדעתי. בהצלחה, בשורות טובות, ותכתבי עוד שירים נוגעים וחיוביים כאלה. מוזמנת לשירַי שלי; אולי תאהבי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. חשבי על כך שזו גם מתנה יפה ומיוחדת שה' העניק לנו: היכולת לשכוח, להשאיר מאחור שעות של עצב ולהתקדם הלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קל ונעים. ההתחלה מבטיחה קצת יותר מן הסיום. אולי היה כדאי ללכת באופן יותר עקבי עם הרעיון הראשון (שאינך יכול להביא את הירח, אך להשתמש בו למטרה אחרת - כן). גם הקפדה רבה יותר על המשקל והחרוזים היתה מיטיבה. בכל אופן - נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על עוד שיר נפלא. אתה משתמש במילים בצורה כל כך טובה ומדויקת, שמכניסה בדיוק להרגשה הנכונה. אני כבר הולכת לחפש עוד יצירות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, אוי ואבוי! קטע מזעזע ונורא. אל תקטרג על העם בבקשה, רבו הצרות גם כך. אבל כשרון כתיבה גדול יש פה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה עומד מאחורי המונולוג?? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי! מצמרר. כתוב ברגישות, ומחשבה, ועומק בלב... בתחילה לא הבנתי על מה מדובר, אך נדמה לי שבקטע של הצמה קלטתי (כי קראתי בספר אחד על הצמה הבלונדינית הילדותית והקטנה שנחה בין הררי השער שם). הסוף הזה - אני מנסה לא להתעמק יותר מדי כדי לא לבכות. נורא, כתוב אמתי ומטלטל. יש לי שתי הערות: *הפריע לי שלפעמים יש קטיעה של שורה בין מלים שממש צריכות להיות רצופות זו אחרי זו (הדבר מפריע לי בכל מיני שירים, אני חושבת שזו מין אופנה בדורנו). למה 'אנטר' בין "אתה" ל"תראה", למשל? ובין "נסיכונת עם" ל"צמה"? (זה אולי מעט מובן יותר, כשמתיחסים להמשך.) פעם אחת בסדר, פעם שניה - נסבל, אבל איני מסכימה עם האופנה הזו שמוצאת מקום בהמוני שירים. *נראה לי שטיפה חבל שכתוב בסוף "בעקבות תאי הגזים". זה כאילו מסביר שוב משהו שהיה אמור להיות מובן. בכל אופן - תודה. [ליצירה]
תגובות