תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה...
סתיו-
אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...?
דעה-
זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל.
הדס וכולם-
תודה.
סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל:
מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00
אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב)
כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש...
(לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.)
[ליצירה]
תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה...
סתיו-
אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...?
דעה-
זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל.
הדס וכולם-
תודה.
[ליצירה]
סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל:
מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00
אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב)
כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש...
(לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.)
[ליצירה]
דעה, מה זה משנה אם מה שבת"ש כתבה מגעיל אותך או לא? מדובר כאן על תגובה ליצירה ולא תגובה לתגובה. זה לא אתר חינוך. זה אתר יצירה.
באשר ליצירה, הביקורת נאמרה.
זה אכן לא מתנגן לי כשיר ולא כמונולוג ולא משאיר לי מקום לדמיון ולהעמקה. גם בעיני החריזה הורסת מפני שזה מאלץ אותך להשתמש במילים שאולי לא היית משתמשת בהן אילו לא רצית לחרוז. בכתיבה הבאה שלך תנסי להשתחרר מחרוזים, תגלי עוד סוג של שחרור... ותראי שהאיכות משתפרת.
בהצלחה.
[ליצירה]
אבל כוכבון, אם הבכיין בא מגישה שהכל נעשה ומה שהוא עושה כבר נעשה גם אם הוא לא יודע שנעשה, העמדה בה הוא נמצא היא עמדת נחיתות מפני מי שכבר עשה. ואם כך אז אדרבה! הבכיין היקר קלע לדעת גדולים! (שכבר עשו...) (:
תמיד כייף לעשות יצירה ולחשוב שהיא פאר הבריאה, מאכזב לגלות שמשהו חשב על זה לפני, אבל אם משהו חשב על זה לפני, זה נותן משנה תוקף....
ואני מסכימה איתך. "אין חדש תחת השמש" אבל בהחלט בהחלט אין כמו החידוש שלי, שלך, של החדש.
אני אוהבת אותו.
[ליצירה]
:)
לעבור הריון, לטפח אותו בחום ואהבה, צירים, כאב, תסכול, שמחה...
לידה.
* איזה ילד חמוד, כן חמוד. אבל הלחי, מעולם לא ראיתי לחי כמו שלו, חייבים להוציא אותה, לתת לה את הזרקור המגיע לה, בלי כל השאר,
השאר רק מחליש, או מיתור, או יכול להישאר לבד...
"גיוואלד!!! הילד שלי.... להוציא, ילד בלי לחי,
כן, היא באמת יפה בפני עצמה, והוא ישרוד בלי הלחי,
אוי השם, להוציא? לא להוציא?....."
ווואאההההההה, איזו לחי נהדרת, ללא ספק פלא תבל נוסף.....
"אבל אני בכלל אוהב
את הילד שלי
עם שתי לחיים...
[ליצירה]
מצטרפת למישי.
שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל.
אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת.
ואאוצ' כבר אמרתי?
תגובות