[ליצירה]
עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו...
ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!)
ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל...
בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו!
את ב' שלך אני אוהבת...
דניאל
[ליצירה]
שיר ממש נחמד. אנלא רוצה להיות קטנונית אבל מילים נשארות, לא נשארים, ככה שהחרוז הזה די צרם לי.
חוצמזה, יש שימוש בהרבה מאוד מנטרות. מעין "הפתגם לחיים...". נחמד!
[ליצירה]
השיר (ואולי זאת הכוונה) עצמו אפוף בעשן עד שאינני בטוחה איזו חוויה הוא מתאר. עולה בי אסוציאציה של אהבה ומלחמה.
מענין לראות איך אחרים רואים בהשתקפות מה שהתכוונת. או שלא.
[ליצירה]
אהבתי את השיר, המבנה והקצב של השיר.
זה גם מוסיף שאין נקודות, בעיקר בסוף.
לגבי הנושא - מה נעשה? הכל תלוי בנו. כל מעשה קטן משפיע, ונקווה להמשיך להעביר את האור. נסי לחייך לאנשים מבוגרים ולומר להם בוקר טוב, סתם, בלי סיבה ומבלי להכירם, תראי איך תאירי את יומם...
דנדוש.
[ליצירה]
יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה...
אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא.
היש טעם להלחם?
השיר מקסים, המציאות פחות.
דנדוש.
[ליצירה]
הפמיניזם חוגג... זה מזכיר לי מאמר שקראתי, על כך שכל האגדות מביעות לילדה הצעירה מסר אחד: תהיי יפה ותשתקי!
סינדרלה מחכה שהנסיך יבוא לחפש אותה,
כיפה אדומה צועקת כדי שהצייד יציל אותה,
שילגיה מחכה שהנסיך ינשק אותה...
ועכשיו מנסים להוציא דור חדש של אגדות אקטיביות, בהן גם הגיבורה יכולה להציל את הגיבור...
בנוגע לדברי קודמתי, על כנסת ישראל: זה חלף בראשי, אבל בתור אישה נשואה, אני יותר רואה את המערכת הזוגית...
לסיכום: אחלה שיר/סיפור,
נהנתי מאוד!
תגובות